שטנדר, זאב
זאב (זאביק), בן צילה ומשה, נולד ביום כ"ד באב תש"ו (21.8.1946) בסברדלובסק שברוסיה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת 1949. הוא למד בבית-הספר היסודי-דתי "תחכמוני" בבת-ים ואחרי-כן המשיך בלימודיו בקיבוץ חצור. בקיבוץ חי זאב אצל אחת המשפחות המאמצות. סיפרה אם המשפחה המאמצת: "כשהגיע אלינו היה נער כבן ארבע-עשרה, עצור, ספק ביישן, ספק סגור. היה קשה מאוד לדובב אותו ולמשוך אותו לשיחה. אבל הודות לאחיו 'החורגים' ולאווירת הבית הכללית, הצליח במשך הזמן להסתדר עמנו – ועם עצמו". זאב היה פעלתני מאוד, נמנה עם חניכי תנועת "השומר הצעיר", ובקבוצת הנוער במוסד החינוכי בקיבוץ השתתף בעבודתן של ועדות שונות. תמיד אהב ליטול על עצמו עבודות קשות ולעמוד במעמסת אחריות, כדי להציב לעצמו אתגרים. הוא תבע הרבה מעצמו ועשה ככל שיכול כדי להצליח. היו לו תחביבים רבים: הוא הרבה לצלם, לעסוק במלאכת יד, לטייל באופניים עם חבריו ולהתרחץ בים. הוא אהב מאוד סרטי קולנוע, ותמיד היה מכין את שיעוריו בחופזה, כדי שלא יאחר להצגת הקולנוע. יש שהיה חוזר ורואה סרט אחד פעמים אחדות. תמיד אהב להשתעשע ולהשתובב בחברת חברים ולעשות מעשי קונדס. אך עם זאת היה רגשן מאוד, והייתה בו גם רצינות וקשיחות. מסוגר היה מעט ולא סיפר דבר על עצמו, על אשר הציק לו ועל לבטיו. זאב גויס לצה"ל במחצית יולי 1964 והוצב לנח"ל המוצנח. לאחר הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר, בקורס קציני חי"ר ובקורס צניחה. לאחר שסיים את שירות החובה שלו התנדב לשרת בצבא הקבע והוצב לחיל המודיעין. לאחר שהשתלם בקורס, נתמנה לקצין תקשורת ושימש קצין לתפקידים מיוחדים. מפקדיו כתבו עליו בחוות-דעת: "זאב הוא קצין טוב מאוד, יעיל, ממושמע, הגון, דייקן, יסודי, מסודר מאוד בעבודתו והחלטי. הוא מהיר תפיסה, בעל יזמה ורצון עז להתקדם. הוא בעל השפעה, ממלא היטב את חובותיו וניתן לסמוך עליו בכל עת. הוא חברותי, נאמן ואהוד". הוא השתתף בפעולות מבצעיות רבות והוענק לו "אות השירות המבצעי". על חלקו במלחמה בשנת 1967 הוענק לו "אות מלחמת ששת הימים". לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר חזר לחיים האזרחיים. במהלך עבודתו שירת שנתיים בפרס, בשליחות מטעם משרד החוץ. לאחר הטיול באירופה המערבית חזר גדוש חוויות ורשמים, שהיו לו מקור לא-אכזב לסיפורים. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נשלח זאב עם יחידתו לחזית ברמת הגולן. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973), נפגע ונהרג בקרב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. בתו, מיכל, נולדה לאחר נופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "זאב היה קצין אחראי, ממושמע ומסור ביותר, ידיד ורע נעים הליכות, מפקד הממלא באחריות ובדקדקנות את המשימות והתפקידים שהוטלו עליו. כשפרצה המלחמה נמנה זאב עם אחת החטיבות המהוללות, אשר הגנו על המולדת. על-פי עדות חבריו ללחימה נתגלו בזאב תכונותיו הטובות כלוחם וכחבר מסור". הוריו ויחידתו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה דברים על דמותו, דברי זיכרונות ותצלומים.
