שטינמץ, אברהם-ברוך

בן יחזקאל ופולה, מניצולי השואה. נולד ביום כ"ג בסיון תשט"ו (13.6.1955) בכפר סבא. למד בבית הספר היסודי 'מעלות' שבבני ברק וסיים את לימודיו במדרשיית 'נועם' שבפרדס חנה. ברוך היה תלמיד מצטיין והגיע להישגים בלימודיו ללא השקעת מאמצים מרובים. את הזמן הפנוי הקדיש לפעילות חברתית בכותלי בית הספר; היה חבר בוועד הכיתה ובוועדות בית הספר, ופעל רבות כשהרגשת שליחות מפעמת בו. מילדותו היה ברוך חבר בתנועת הנוער 'בני עקיבא' – סניף בני ברק, ונטל חלק בכל פעולות הסניף. הוא נודע בחברת התלמידים כמגן לחלש, כסועד לעני וכעוזר למתקשים בקליטה חברתית. תמיד ארגן פעולות, המריץ ודרבן, וכשנגרם עוול כלשהו לא שקט ולא נח עד שהדבר תוקן. בעת לימודיו במדרשייה, בתנאי פנימייה, רחוק מן הבית, התחזק הקשר בינו לבין הבית. הוא הוקיר והעריך את החינוך שקיבל ואת מסירותם ואהבתם של הוריו. הוא אהב מוסיקה, תיאטרון וקולנוע והקדיש שעות רבות להאזנה למוסיקה ולצפייהבסרטים. בכיתות הגבוהות התחיל ברוך לכתוב מכתבים רבים לחבריו בארץ ובחוץ לארץ, שבהם באו לידי גילוי היקף השכלתו, מחשבותיו וראיית העולם שלו. עם תום לימודיו במדרשייה החליט ברוך להעמיק דעת בלימודים בישיבה, ולאחר דחיית שירותו בצה"ל הצטרף לישיבת הכותל שבירושלים. ראש הישיבה וידידיו הבוגרים הביאוהו להרגשת אושר והכרה בצדקת בחירתו. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים, עזב ברוך את לימודיו וביקש להתגייס לצה"ל. הוא התנדב לקומנדו הימי והתחיל את אימוני הטירונות. במהלך הקורס בשייטת חש ברוך כי לא יוכל לעמוד במאמץ הגופני הכבד וכי יקשה עליו לשמור על צביון חייו הדתי ביחידה זו, וביקש לעבור לחיל הצנחנים. הוא סיים בהצלחה את הטירונות ונשלח, על ידי מפקדו, לקורס חובשים קרביים וסיימו בהצטיינות. אחרי כן ביקש להצטרף לפלוגה שבה שירתו חבריו מימי הטירונות ונשלח לרמת הגולן למזרעת בית ג'אן. ביחידתו שימש ברוך כחובש יחיד וגילה מסירות רבה לתפקידו. הוא עמל קשה עם ידידיו לביצור הקו במובלעת הסורית. תחת אש ההפגזות הכבדה. על אף מצב המתיחות ששרר באזור ידע לעודד את הוריו ואת חבריו וכתב להם מכתבים רבים כדי להרגיעם. ביום ד' בסיון תשל"ד (25.5.1974), עת חש לטפל במפקדו שנפגע באש הסורית, נפל ברוך מפגיעה ישירה של פגז בטנק ששימש מחסה לו ולמפקדו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו הורים ושני אחים. במכתב תנחומים להורים השכולים כתב הרב אפריים צמל: "דבריו חובקים זרועות עולם בתבונה מעמיקה, ביושר מחשבה ובכנות בולטת. אני ניצב משתאה נוכח כושר הניתוח המבריק. הגישה הריאלית, הביקורת הבריאה והסלידה מפני טיפוח אשליות. אין זאת, כי אם בעל נפש רחבה היה ומלא דעה". כחודש לפני נפילתו נפל חברו הטוב. בהתייעצות להנצחת זכרו כתב ברוך מרמת הגולן, הבוערת באש, מכתב שבו הציע להנציח את זכרו של החבר בהקמת קרן מלגות לתלמידים מעוטי יכולת, לזכרו. מכתב זה הגיע לאחר נפילת ברוך. הוריו ראו זאת כצוואתו ומילאוה. הוקמה קרן לתלמידים מצטיינים מעוטי יכולת, לזכר ברוך הי"ד. מקרן זו מחלקים מדי שנה שלוש מלגות, במעמד הנערך בבית הוריו. בכך ממשיכים הוריו את דרכו של בנם בעזרה וסיוע לזולת. כמו כן הוציאו הוריו לאור ספר לזכרו ובו דברי חברים וקרובי משפחה על דמותו וקטעים ממכתביו.