fbpx
שטינברג, רויטל (‘רוי’)

שטינברג, רויטל (‘רוי’)


בת טובה ואריה. נולדה יום י"ד בתמוז תשכ"ו (2.7.1966) בראשון לציון. למדה בבית-הספר היסודי 'ידלין' בעיר. כשסיימה את לימודיה היסודיים, נסעה עם הוריה לצ'ילה, שם סיימה את לימודיה בבית-הספר התיכון 'אורט' ע"ש חיים ויצמן בסנטיאגו. רויטל אהבה מאוד ריקודי-עם והיתה חברה בלהקת המחול 'סיגלית' בצ'ילה. היא הופיעה עם הלהקה באירועים שונים שאורגנו על-ידי הקהילה היהודית בצ'ילה וכן בטלוויזיה המקומית. אחרי שהייה של שלוש שנים וחצי בצ'ילה, שבה המשפחה לארץ ורויטל הצטרפה לגרעין נח"ל של תנועת 'השומר הצעיר', גרעין 'זרע' לקיבוץ חריש. וכך כתבה לאביה: "החלטתי לנסות את הנח"ל, בכלל לא בגלל שיש לי ציפיות לגור בקיבוץ, אלא אני פשוט רוצה לנסות ולראות מה זה. כדאי לי לנסות בגלל שאם לא אנסה זאת – אתחרט. ואני מעדיפה להתחרט לאחר מעשה ולא לפני". היא גויסה לצה"ל בסוף מרס 1985 והתנדבה לנח"ל. לאחר הטירונות שירתה בקיבוץ רמות מנשה ובקיבוץ חריש. רויטל, תמיד עם חיוך על השפתיים, אהבה לעזור לחבריה ולתמוך בהם. היא אהבה מאוד לטייל. בעקבות הניסיון שצברה היתה מופקדת על נושא הריקודים בערבי ההופעות של הגרעין ועשתה זאת בהצלחה. כך כותבת עליה רותי, חברת הגרעין: "תמיד עזרת מכל הלב, ועבדת בלי חשבון. כל פעם הוקסמתי מחדש מכחול עינייך ומחן לבושך, ולא הורדתי את עיניי כשרקדת. בשיחות שתקת והקשבת ואף פעם לא צעקת עם כולם. והיית לצידנו כמו מלאך לבן וטוב". במהלך שירותה שירתה גם כפקידה פלוגתית ומילאה את תפקידה בהצלחה רבה. ביום כ"ח בניסן תשמ"ו (7.5.1986), באזור קיבוץ חריש, נפלה רויטל בעת מילוי תפקידה והובאה למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. השאירה אחריה הורים ושתי אחיות – גילה ואורית. במכתב תנחומים למשפחה כתבה מפקדת היחידה: "רויטל היתה מעורה בחיי החברה של קיבוץ חריש, תרמה לחיי התרבות והיתה אהודה בקרב חבריה, חסרונה יהיה מורגש בקיבוץ חריש, ובעיקר בקרב חברי גרעין 'זרע', שאיתו צעדה לאורך מסלול הנח"ל. חברי גרעין 'זרע' הוציאו לאור אלבום לזכרה ובו מכתביה ודברים על דמותה מאת בני משפחה וחברים.

כובד על ידי

דילוג לתוכן