שטינברג, אירית
בת רבקה ודוד. נולדה ביום ח' באלול תשכ"ז (13.9.1967) בפתח תקווה. אירית, בת-זקונים להוריה, גדלה במשפחה חמה ואוהבת. היא למדה בבית-הספר היסודי 'יסודות' ובחטיבת-הביניים 'בן צבי' בפתח תקווה. במקביל ללימודיה היתה פעילה בתנועת הצופים ועברה במסגרתה קורס מד"צים. אירית גילתה כשרון רב בתחומי הספורט השונים – שיחקה כדורסל, כדוריד וכדורעף בקבוצת 'מכבי פתח תקווה' ואף זכתה בגביע 'השחקנית המצטיינת'. כשמלאו לה ארבע-עשרה נהרג אביה בתאונת-דרכים ואירית הפכה לעמוד התווך של המשפחה ותמכה באמה ובשני אחיה. בתקופה זו כתבה ספר שירים, שהוקדש לזכר אביה ויצא לאור לאחר מותה. היא למדה במגמה הספרותית בתיכון 'אחד העם' בפתח תקווה והצטיינה בלימודיה ובייחוד בספרות. במקביל ללימודיה סייעה לתלמידים חריגים ובעלי קשיי למידה בתחום הלימודי והחברתי. בשלהי מרס 1986 גויסה לצה"ל ובאפריל סיימה בהצטיינות קורס מד"סיות במכון וינגייט. את שירותה עשתה בבסיס חיל האוויר שבמצפה רמון. אירית היתה פרפקציוניסטית, הצטיינה בתפקודה ודרשה הצטיינות מפקודיה. היא אף גילתה פעילות בולטת בתחום החברתי ואירגנה ערב גיבוש בבסיס. ביום י"ד באדר תשמ"ז (15.3.1987) נפלה בעת שירותה, בתאונת-דרכים. היא הובאה למנוחת-עולם בבית-העלמין הצבאי בסגולה. השאירה אחריה אם ושני אחים -שאול ומשה. המשפחה הנציחה את זכרה באנדרטת זיכרון בבסיס 'חוסן' שבו שירתה, ושבו מצויים גם ספרים שכתבה על מערכות הדרכה ושיעורי ספורט בענפים השונים, ובספרייה שהוקמה ונקראת על שמה, ובה מצויים הספרים שאהבה לקרוא. כמו-כן נקראת על שמה קבוצת 'מכבי אירית פתח תקווה'. חברי הקבוצה לובשים מדי ספורט שעליהם מתנוסס שמה של אירית נוסף לכך מתקיים בכל שנה טורניר כדורסל על גביע נודד המנציח את שמה. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדה: "אירית שהתה במחיצתנו זמן רב. קולה, צחוקה, דמותה המאוד דומיננטית ואהודה טבועים בנו חזק – עמוק עמוק בתוכנו! היא אהבה את הצבא, פעלה הרבה, השקיעה זמן ומחשבה, רצתה שהכול יהיה מושלם וטוב. כל מקום כאן, כל מדף וספר נוגע ושייך לה".
