שטיינר, נחמיה קורט

בנם-בכורם של מרי ורודולף, נולד ביום י"ב בתמוז תרע"ג (17.7.1913) בווינה, בירת אוסטריה. את השכלתו קיבל בבית-ספר יסודי ותיכון וככל בני המשפחות היהודיות המתבוללות היה אמור להמשיך בלימודיו בבית-ספר גבוה, אלא שהוא לא רצה ללכת בדרך זו. כבן 16 הפסיק את לימודיו העיוניים ועבר לבית-ספר מקצועי לבנייה, אך גם בו לא האריך ימים מפני האווירה האנטישמית ששררה בו. נחמיה בא אומנם ממשפחה מתבוללת ולא חונך בביתו ברוח היהדות, אך אופיו לא נתנו להרכין ראש ולספוג עלבונות. ברבות הימים מצא דרכו לתנועת-הנוער הציונית- חלוצית "תכלת-לבן" ובמשך תקופה מסוימת היה גם חבר "המכבי הצעיר". בתנועות אלה לחם בעד עקרון ההגדרה החלוצית, אירגן קבוצה של חברים ויצא להכשרה. בקיץ 1934 נשלח מטעם "החלוץ" לחווה חקלאית ומשם יצא לפעולות במרכז "החלוץ" בווינה. ב-7.4.1936 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ "בתלם", שיסד אחר-כך את עין גב. הוא עבד כסבל בתחנת-הרכבת בתל-אביב, בנמל חיפה, ובשנת 1937 נשלח לפלוגת "הקיבוץ המאוחד" בסדום, בה שהה למעלה משנתיים ובא במגע, לראשונה, עם ענייני הביטחון. בתחילת 1940 בא לעין גב, נבחר לוועדת-הביטחון והתמסר לארגון ולהדרכה. בשנת 1942 נבחר כמפקד האזור ולאחר שנה התגייס לפלמ"ח, בו עבר קורס מ"מים, עסק בתפקידי פיקוד והדרכה, והיה קצין-הסברה. בתקופת המאבק נגד הבריטים שירת כקצין-ביטחון בחטיבת הפלמ"ח. בימי החיפושים והמעצרים שלאחר "השבת השחורה" (29.6.1946) נאסר ונכלא לשבועות מספר ברפיח. אחרי 4 שנות שירות בפלמ"ח חזר לעין גב ונטל על עצמו להכין את המקום לקראת שעת- מבחן, שלא בוששה לבוא. עם פרוץ מלחמת-העצמאות קיבל צו להתייצב מחדש לשירות הפלמ"ח. נחמיה נפל בדרכו מחזית לחזית, בעוברו את ראשון לציון ביום כ"ו באייר תש"ח (4.6.1948) כאשר נפגע מפצצה שהוטלה ממטוס אויב. נקבר בראשון לציון. הניח אישה וילד. כעבור זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בעין גב.