שטיינקה, שמואל (שמיל)

בן צירל וחנוך. נולד ביום י' בכסלו תרס"ב (21.11.1901) בעיר קובל שבפולין שם גם למד בישיבה. בגיל שמונה-עשרה עזב את פולין והיגר לגרמניה, שבה התפרנס מהוראת הלשון העברית ומהכנת נערים לטקס בר מצווה. כשהיה בן עשרים וחמש נשא אישה וכעבור שנתיים נולד בנם היחיד. המשפחה התגוררה בחבל הסאר הצרפתי ומשנכנסו הנאצים לאזור בשנת 1935 החליט שמואל לעלות לארץ-ישראל. הוא עלה באותה שנה עם משפחתו והשתקע בחיפה. תחילה עבד כבנאי וכעבור זמן קצר מצא את פרנסתו כנהג במשאיות שהובילו פירות וירקות. בשנת 1937 רכש לעצמו משאית והיה לחבר בקואופרטיב "טרנסמוביל". בשעות הפנאי הרבה לקרוא ספרים בגרמנית, פולנית ועברית והיטיב לשחק שחמט. נוסף לכך נמשך לעבודות ידיים כנגרות, תפירה וסריגה ולעתים אף שלח ידו בתיקון נעליהם של בני המשפחה. ביום י"א בתשרי תרצ"ט (6.10.1938) יצא לצפון הארץ, סמוך לראש הנקרה, כדי לקבל ירקות ופירות שהובאו ארצה מסוריה. הסחורה הועמסה על שלוש משאיות שיצאו לתל-אביב, ולנהגי המשאיות הצטרפו בנסיעה גם שני נהגי עזר. בדרך בין נהריה לאכזיב נתקלו המשאיות במחסום שהציבה כנופיית מרצחים והיא פתחה באש על הנהגים והרגה שניים מהם. שניים הצליחו להימלט מן המקום ואילו שמואל נתפס בידי הכנופיה ועקבותיו לא נודעו עד היום. השאיר אחריו אישה ובן, צבי אבני, מלחין ופרופסור למוסיקה, ועשרה אחים ואחיות שרובם נספו בשואה. על המקרה ועל נסיבות היעלמו של שמואל פורסמו פרטים בעיתונים "דבר", "הארץ" ו"הבקר".   בתחקיר שנעשה בשנת 2017 נמצא שהיה לו כינוי- שמיל.