שטיינברגר, אבי

בן שמואל ופועה. נולד ביום י"ב באב תשי"ג (24.7.1953) בגבעתיים. למד בבית הספר היסודי 'בורוכוב', המשיך וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון 'קלעי' שבגבעתיים. אבי היה תלמיד מצטיין במשך כל שנות הלימודים. מחנכו בבית הספר היסודי כינהו 'הפנינה של הכיתה', ומורתו בבית הספר התיכון העידה עליו כאחד מהיחידים המתבלטים בלימודיהם בבית הספר. הוא חתר תמיד להגיע אל שורשו של הדבר ואל עומקו של עניין. מילדותו אהב אבי מוסיקה וכבר בגן הילדים היה מנצח על המקהלה. הוא למד נגינה בחליל ובאקורדיון והקדיש לתחביבו המוסיקליים שעות רבות. כשהיה בן 13 נרשם אבי כחניך לקבוצת הכדורסל של 'מכבי' רמת גן; שם בילה ושיחק, עד גיוסו לצה"ל, בקבוצת הנערים. הנוער והבוגרים. כשחקן מצטיין. בזכות הצטיינותו צורף אבי כעבור זמן לנבחרת הלאומית. על אף עיסוקיו הרבים הצטרף לתנועת 'הנוער העובד והלומד' ונטל חלק בכל פעולות הקן. אבי היה נער מקובל בחברה. וכל הסובבים אותו כיבדוהו ושמחו בהצלחותיו בתחום הספורט. עזר לידידיו והיה אהוב על כולם. הוא ראה כחובתו לעזור להוריו בעבודות הבית ובחופשותיו הקדיש את עצמו לבית ולמשפחה. כשסיים את לימודיו בבית הספר התיכון, החליט לעבוד באילת בבניין כדי לחסוך מעט כסף – אך בגלל התנגדות אביו חזר לביתו כעבור חודשיים. אבי גויס לצה"ל בנובמבר 1971 והושם לחיל הצנחנים. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה נשלח לקורס מ"כים של חיל הצנחנים וסיים אותו כחניך מצטיין. מיד לאחר מכן נשלח לקורס קצינים וגם קורס זה סיים כחניך מצטיין. כפי שמעידים חבריו, גילה אבי, בכל שלבי ההכשרה הצבאית, חביבות רבה ורצון עז לעזור לכולם. הוא לא התלונן, כשנתקל במצבים קשים וידע תמיד להשביע את רצון מפקדיו. כמדריך וכמ"מ גילה אחריות רבה לפקודיו וידע למצוא את שביל הביניים בין הקשיחות לבין היחס האוהד והאבהי. חבריו מעידים שפלוגותיו סיימו תמיד את הקורסים שהדריך בהם כמצטיינות. במלחמת יום הכיפורים עזב אבי מרצונו את הפלוגה שהדריך והצטרף לגדודו בסיני כדי ליטול חלק בקרבות. לאחר חודשים מספר עלה אבי עם גדודו לרמת הגולן ונטל חלק במלחמת ההתשה במזרעת בית ג'אן כמפקד מוצב. ביום ה' באייר תשל"ד (27.4.1974) נפל אבי בקרב בחרמון, עת נפגע מהפגזת האויב. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבקרית שאול. השאיר אחריו הורים ואח. וכך כתב מפקדו לאחר נפילתו של אבי: 20" חודשים הכרתי אותו. 20 חודשים בהם צמח מטירון לקצין, כאשר לאורך כל הדרך רמתו עולה. בכל שנות שירותי בצה"ל לא הכרתי חייל כל כך מעולה מכל הבחינות ולא רק בתחום הצבאי. שלוות נפש, חכמה, נכונות וצניעות שאינה מסתנוורת משלל הצלחות הן שאפיינו אותו לאורך כל דרכן". משפחתו הנציחה את זכרו בבית הכנסת השכונתי ובתרומה לקבוצת הכדורסל ששיחק בה מילדותו. קבוצת 'מכבי' רמת גן רכשה גביע על שמו והנהיגה טורנירים שנתיים לנוער, לזכרו. כן הוחלט לקרוא את קבוצת הנוער המקומית על שמו.