שטיין, פרץ (פטר)
בן הלנה וולטר-זאב, נולד ביום ד' בניסן תרפ"ו (19.3.1926) בעיר זאגאן שעל-יד חמניץ, גרמניה. בשנת 1936, בהיותו בן עשר, עלה עם משפחתו לארץ. עם סיום לימודיו היסודיים בבית-חינוך לילדי עובדים, עבד כפועל בירושלים ועם חברי תנועתו "המחנות- העולים" עבר למעוז חיים להכשרה מגויסת. בראשית מלחמת-העולם השנייה החל לעבוד בבית-מלאכה מיכני של הצבא הבריטי ואחרי-כן, בשנת 1944, התגייס ושירת בחיל- האוויר. בהיותו בן עשרים שוחרר מהצבא, אך המשיך לעבוד בו כאזרח מפעיל מכונת דיזל. אחר-כך החל לעבוד בחברת "המזרח התיכון" למכוניות בתל-אביב. בתקופה זו גר בבית הוריו בחולון, שם השתייך ל"הגנה" כחבר חי"ש. אורח-חייו זה השתנה בשלהי שנת 1947 כשעבר לירושלים ועבד בסניף החברה למכוניות. עם פרוץ מלחמת-העצמאות בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נהפך פרץ מאיש ה"הגנה" לאיש צבא בעוברו את כל קרבות ירושלים הנצורה. ב-14.5.1948 צורף למחלקה שפעלה ללא לאות בהובלת שיירות זקנים וילדים מרמת רחל, ארנונה ותלפיות למרכז ירושלים. בפעולה זו התבלט בדאגתו הלבבית להם וביחסו החם אליהם. כן נתגלה בכל מרצו ועוז-רוחו. פרץ נפל אחרי השלמת הפעולה, כשנשלח לפעולת כיבוש תחנת- הרכבת ובית-הדפוס הממשלתי ליד אבו-טור. אחרי כיבוש מקומות אלה נפגע מפגז אויב ביום ח' באייר תש"ח (17.5.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. ביום ט' בחשוון תשי"ב (8.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים
