שטיין, יעקב-שמעון (“יענקלה”)
בן יהושע ומתא. נולד ביום י"א באב תש"ו (8.8.1946) בפרדס-חנה. ימי הילדות שלו ולאחריהם ימי נעוריו עברו עליו במקום-הולדתו. תחילה למד בבית-הספר היסודי שם ולאחר-מכן בבית-הספר התיכון החקלאי וסיים את לימודיו בהצטיינות. מלא חדוות חיים, ושובב היה משחר ילדותו בהתבלטו בשכלו החריף. השתייך לתנועת "הנוער העובד" ונתמנה המדריך בה; בן שלוש-עשרה היה אז. במסעות ובטיולים, במחנות ובפעולות היה פעיל מאד ונכון לעזור לחבריו. את זמנו הפנוי הקדיש לתחביב אהוב עליו מאד – הכדורגל. אך יחד עם זה היה מן המצטיינים בחקלאות לענפיה השונים. ביולי 1964 גויס לנח"ל. הוא ביקש להיות מדריך ומבוקשו ניתן לו כשנקבע לו המקום כמדריך לשנה ב"נוער העובד" אשר בקרית-גת. שם נטה לעזור לחברים לעודד אותם – תכונה המעידה על עדינות-נפשו וטוב-מזגו. לאחר-מכן עבר לאימון המתקדם. כשנה לפני שחרורו מן הצבא הצטרף לחבריו, לקבוצת גזר, ובמשק היה מסור ועבד בכל עבודה. בעיקר אהב את עבודתו כרפתן כי אהבתו לבעלי-החיים היתה גדולה והיא שהביאה אותו להמשכת לימודיו – רפואה וטרינרית. בחדרו היה תמיד ספר פתוח לקריאה – דברי עיון ומחשבה ואף ספרי-שירה. לאחר-מכן היו בנפשו לבטים קשים: הוא שאף להשתלם בחוץ-לארץ ברפואה וטרינרית ומצד שני ראה צורך לעזוב את המשק ואת חבריו לשם כך, אבל לפני נסיעתו לחוץ-לארץ נקרא למילואים אשר מהם לא חזר. הוא נתקבל לאוניברסיטה של ניו-יורק כסטודנט לביולוגיה (בפקולטה הטרום-רפואית) מתוך מטרה ללמוד רפואה וטרינרית. בד בבד קבלוהו גם באוניברסיטה העברית בירושלים ובמכון וייצמן ברחובות. אך במאי 1967, עוד הוא מתכונן לנסיעתו לחוץ-לארץ ומתכנן את המשך-לימודיו שם, בא צו הקריאה לדגל ושם לאל את חלומו. הוא יצא מלא בטחון ועוז, שהעיד חיוכו הלבבי וביום השני לקרבות המלחמה, הוא כ"ז באייר תשכ"ז (6.6.1967), נפל בגבעת-התחמושת בירושלים בשעת לחימה בתעלות הגבעה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. זכרו הועלה ב"מכבים", בטאון הסתדרות מכבי ישראל בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.
