שטיין, בנימין (ולטר)

בנם-בכורם של מרתה וקרל, נולד ביום ח' בכסלו תרפ"א (19.11.1920) בעיר הונגן שליד פרנקפורט ע"נ מיין, גרמניה. היה נער ביישן ונחבא אל הכלים, תלמיד מוכשר שעיקר עניינו בקריאה ולימוד. עם עלות היטלר לשלטון החליטו הוריו לעלות ארצה, אך בגלל קשיים כלכליים נתעכבה הנסיעה, וכדי להבטיח לפחות את חיי הבן הבכור נשלח בנימין בן ה13- לקרוביו בארצות-הברית. כעבור שנה, בשנת 1935, עלו ההורים עם בנם השני להתיישבות חקלאית בנהריה. בנימין רצה אף הוא לעלות לארץ, אולם הוריו הציעו לו לסיים תחילה את לימודיו בבית-ספר חקלאי כדי שיהא לעזר במשקם. בסיום לימודיו יצא להשתלמות בקליפורניה. בינתיים פרצה מלחמת-העולם השנייה והוא התנדב לחיל-האוויר של ארצות-הברית. מן הבסיס באנגליה השתתף ב-20 טיסות-הפצצה גדולות מעל גרמניה, ובכללן הפצצת בסיס-הניסוי לטילים בפנמינדה. עם סיום המלחמה עלה לארץ ב-16.8.1946 ונפגש עם הוריו שלא ראם זה 12 שנה. עיקר מטרתו היה המשך הלימודים. התקבל לפקולטה להנדסה כימית בטכניון העברי. היה מן הסטודנטים האמריקניים המעטים שהתגברו על קשיי השפה והלימודים. היה שקט, מתבודד ומסור. לפני פרוץ מלחמת-העצמאות סירב לחזור לאמריקה עד יעבור זעם, והתנדב לחיל-האוויר הישראלי. נפל ביום כ"ח באייר תש"ח (6.6.1948) בשדה התעופה בתל-אביב. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.