שטיגליץ, קלונימוס-קלמן (קלמי)

בן אסתר ומשה-דויד, נולד ביום י"ב בשבט תרפ"ט (23.1.1929) בעיר קלוז', חבל טרנסילבניה, רומניה. בילדותו למד בחדר. חלה קשה ועם החלמתו החל ללמוד בבית-הספר "תרבות". בשנת 1938, כאשר עברה המשפחה לבוקרשט, החל ללמוד בגימנסיה. בשנות הלימודים עסק הרבה בפעולות עזרה והצלה למען יהודי פולין. אביו פתח בינתיים בית-חרושת לאריגה וסריגה, והנער, בשובו יום-יום מלימודיו, רכש לו בקיאות במקצוע האריגה ועזר לאביו. בשנת 1946 העפיל ארצה באונייה "מכס נורדוי", עבר את מחנה עתלית והצטרף לקיבוץ הנוער של "אגודת ישראל" בכפר סבא, בו עסק תוך כדי לימוד גם בחקלאות. משם נשלח לישיבת פוניבז' שליד בני ברק, אך ראה בלימודים מעין שלב מעבר בדרכו לחיי חלוציות. היה משענת יחידה לאחיו ולהוריו בדרך עלייתם. ב-15 בדצמבר 1947, עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התגייס וצורף לאחד מגדודי חטיבת "אלכסנדרוני", עימו עבר את קרבות יהודיה, קולה, לוד, רמלה וכפר סבא. בראשית דצמבר ירד עם החטיבה לדרום. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. ביום י"ז בכסלו תש"י (8.12.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.