שטיגליץ, אליהו
בן יעקב וביילה. נולד ביום כ"ז בסיון תש"ז (15.6.1947) בכפר איב אשר ברומניה. בשנת 1951 עלתה המשפחה לארץ ובהגיע אליהו לגיל הלימודים למד בבית-ספר יסודי ברמלה. כבר בילדותו צוין בשל מידותיו הטובות – כיבוד-אב-ואם ושמירת-מסורת. לאחר- מכן למד ב"ישיבה" תיכונית מקצועית "מרום ציון" אשר בקרית- הנוער בירושלים. תמיד נהג לפי המסורת והשקיע את רוב מעייניו בלימודים; אבל יחד עם זה היה מצטיין בכשרונותיו דווקא בענף החקלאות. למרות היותו רחוק מבית-אביו לא הסיח את דעתו מן המצב שבמשק אשר אליו היה קשור בכל לבו ונפשו. נעים-הליכות היה ואהוב על כל יודעיו. בסיימו את לימודיו ב"ישיבה" חזר לבית-הוריו לכפר גדעון והודיע לאביו ולאמו שלמרות היותו תלמיד "ישיבה" החליט להתגייס לצבא. הוא עמד על רצונו לקיים את חובתו הלאומית של אדם צעיר כלפי עמו וארצו בהתייצבו בלשכת הגיוס; תאריך גיוסו הוא פברואר 1966. תכניותיו אמנם היו להמשיך את לימודיו המסורתיים אך בראש וראשונה אמר למלא כל מה שאדם מישראל צריך לעשות למען מולדתו. הוא הגיע לחטיבת "גולני" ומילא את חובותיו למופת. אך עוד הוא נותן את שירות-החובה שלו פרצה מלחמת ששת הימים וביום החמישי לקרבותיה, בהילחמו בחירוף נפש על היעד, נפל בקרב שנערך בתל-אל-פאחר שברמת-הגולן. מן הראוי לציין שבזמן שמצאו את גופתו היה צמוד אליו זוג התפילין כציוד קרבי אשר מהם לא נפרד. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בעפולה. בחוברת שהוציאה המועצה האיזורית יזרעאל הועלה זכרו. רשימה עליו מובאת בספר-הזכרון המוקדש לבוגרי קרית-הנוער בירושלים שמסרו נפשם על מזבח האומה.
