שטיאסני, אלי

אלי, בן יפה והרברט, נולד ביום י' בתשרי תש"ז (5.10.1946) בקרית ביאליק, ליד חיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי "קרית ביאליק" בעיר הולדתו ואחרי-כן המשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון בקרית חיים. בתום לימודיו נתקבל לעתודה האקדמית, ובמסגרתה סיים את לימודי התואר הראשון בפיסיקה, בטכניון בחיפה. אלי היה תלמיד טוב, מהיר תפיסה ובעל יכולת לפשט בעיות מסובכות. הוא בורך במחשבה בהירה וביכולת ביטוי בכתב ובעל-פה. כיוון שהיה מופנם במקצת נהג שלא להתערב בוויכוחים, אבל ידע לסכם ויכוח ארוך במשפט קולע אחד. הוא היה אדם שמעלותיו אינן מתגלות מיד, שכן לא אהב להרבות במלים ולא נהג לספר על עצמו. רק מעטים ידעו, שבנוסף לכישרונותיו במדעי הפיסיקה והמתמטיקה, ניחן גם ברגישות רבה לאמנויות הפלסטיות. הוא הרבה לצייר וידע לכייר בחימר כלים לשימוש ביתי ולנוי, והיטיב לעצב תכשיטים מקוריים. בידי משפחתו נותרו ציורים, כלים ותכשיטים רבים, כולם מלאכת-מחשבת מקורית מעשה ידיו, שסירב להציגם או לתת להם פומבי בדרך כלשהיא. בני משפחתו ממשיכים לכבד את רצונו זה והם שומרים על עבודותיו כעל מזכרת אישית יקרה. בתום שירותו הצבאי ביקש אלי לתת ביטוי שלם יותר לאישיותו המגוונת והחליט להתחיל שוב ללמוד בטכניון והפעם במגמה לארכיטקטורה. במקצוע זה חשב למצוא את השילוב האידיאלי בין כשרונותיו במקצועות הריאליים לבין אהבתו ליופי ולאסתטיקה. את החלום הזה כבר לא זכה להגשים. אלי גויס לצה"ל בסוף ינואר 1968 במסגרת העתודה האקדמית והוצב לחיל השריון. תוך כדי לימודים בטכניון עבר את הטירונות, השתלם בקורסים למקצועות השריון וסיים בהצלחה קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון. אחרי-כן הוצב ליחידת שדה, בתפקיד מפקד מחלקת טנקים. הוא השתתף בקרבות מלחמת ששת הימים בחזית הירדנית. אחרי-כן, בתום לימודיו בטכניון, נשלח להולנד במסגרת חילופי סטודנטים. כששב, חזר לשרת בסיני ועשה שם בתפקיד קרבי, במשך כל מלחמת ההתשה. אחר-כך עסק במשך שנתיים נוספות, מהן אחת בשירות הקבע, בפיתוח אמצעי לחימה, בביצוע ניסויים ובהדרכת יחידות שדה במפקדת גיסות השריון. גם בצבא משך תשומת לבו של כל אדם שפגש בו. הוא הותיר באנשים רושם רב בזכות אישיותו המיוחדת. כזה גם היה רישומו על מפקדו הישיר, סא"ל שאול. עד מהרה הפך לדמות הדומיננטית בקבוצה, שעבדה בפיקודו של שאול והכל היו נוהגים להתייעץ בו בענייני העבודה. שאול זוכר, שאהב מאוד לשוחח עם אלי על חלומות משותפים לשניהם, כגון טיבו של עולם מתוקן יותר וכיצד יש לנהל באורח מוצלח קבוצת עובדים. במלחמת יום הכיפורים השתתף אלי במאמץ המלחמתי בחזית הדרום. עם פרוץ הקרבות התייצב ביחידתו, למרות שלא נקרא לשירות, כיון שרק תקופה קצרה לפני כן השתחרר משירות הקבע, ועדיין לא הוצב ביחידת מילואים. ביום י' באדר תשל"ד (4.3.1974), נפל אלי בעת מילוי תפקידו בסיני, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בצור שלום, שבמפרץ חיפה. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. זכרו של אלי הונצח על-ידי צה"ל בנופה של המולדת; עץ ניטע על שמו ביער המגינים "יער בר-כוכבא", ליד "יער קנדי" בירושלים.