שטורפר, אריה (לוציאן)
בן שרה ויוסף, נולד ביום א' בטבת תרפ"ז (6.12.1926) בעיר צ'רנוביץ, רומניה. בהיותו כבן ארבע, נתייתם מאביו. בשנת 1934 עלה עם אימו לארץ ולמד בחיפה בבית-ספר דתי ובגימנסיה "ביאליק". בהיותו צעיר לימים החל לעבוד כדי לממן את המשך לימודיו. עוד בבית-הספר היסודי עסק במתן שיעורים לתלמידים ועם כניסתו לגימנסיה עבד בחלוקת עיתוני-בוקר. בן 12 הצטרף לתנועת "גורדוניה" והיה אחר-כך חבר ב"הגנה" ומדריך בתנועתו. משסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון למד כשנתיים בטכניון. בשנים 1945-1946 שירת במשטרת היישובים העבריים. בשנת 1946 נשא אישה, כרמלה. בחודש דצמבר 1947, מיד לאחר החלטת החלוקה באו"ם, התגייס לשירות מלא בחטיבת "כרמלי", לאחר שדחה את הפצרות אימו שרצתה למנוע את יציאתו לחזית, בשל היותו בנה היחיד. הוא שמר ברחובות הגובלים בשכונות הערבים ולא נרתע מכל סכנה. השתתף בשחרור חיפה, טירה ועכו, ולחם אחר-כך גם בגליל, ובאחרונה השתתף במבצע "ברוש" לחיסול ראש-הגשר הסורי באזור משמר הירדן. ביום ג' בתמוז תש"ח (10.7.1948) נפצע בידו. החובש שלחו משם, אך הוא התרוצץ זקוף בתוך מטר הכדורים להציל פצועים. חבריו ראוהו עם שני פצועים, שאת האחד נשא על גבו, ובאחר תמך, ומאז נעלמו עקבותיו. משחזרו שבויי משמר הירדן מסוריה, נודע כי נפל. הובא למנוחת-עולמים בקבר-אחים בבית-הקברות הצבאי בראש פינה. שלושה חודשים לאחר מותו נולד לו בן ונקרא יובב גור-ארי.