שחר, שי

בן משה ואריאלה. נולד ביום כ"ז באייר תש"ט (26.5.1949) בתל אביב. הוא התחיל את לימודיו בבית הספר היסודי על שם א"ד גורדון בתל אביב וסיים אותם בבית הספר היסודי "תל גנים" שברמת גן. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" ברמת גן. אחרי שנפל כתב מנהל בית הספר רשימה עליו ובה שרטוטים לדמותו: "הנה הוא יושב על ספסל הלימודים ער ופעיל, כולו חיות וחיוך; שואל ומקשה ומקרין את סביבתו בהברקותיו. בסך הכל ילד שחלב אמו על שפתיו. סמוק לחיים וטהור מבט של תמימות, אבל מה רב חלקו בהעלאת השיעור ברמת דיון מאלפת ועם זה שובבני, והוא כולו עליזות, תנועה, תעלולי הנאה והתפרקות של שמחת חיים". אחרי שסיים את לימודיו היסודיים בהצטיינות, המשיך ללמוד בבית הספר התיכון על שם קלעי שבגבעתיים וגם כאן הצטיין. הוא היה מרכז החברה, מלא הומור ומבריק. הוא ארגן את כל המסיבות והאירועים החברתיים. הוא הרבה לקרוא ועסק בפתרון בעיות מתמטיות. היה קשור מאוד לבני משפחתו, הרחוקים והקרובים. אחרי כן למד בשיעורים שבכתב של האוניברסיטה של אוקספורד בתל אביב. שני תחביבים עיקריים היו לו: האזנה למוסיקה ומתמטיקה. כן אהב שחייה, שיט ורכיבה על סוסים. שי גויס לצה"ל ביולי 1967 ושירת בחיל האויר כטייס. לאחר שסיים את שירות החובה הצטרף לצבא הקבע. ביום כ"ב באב תש"ל (24.8.1970), מצא סגן-משנה שי את מותו בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. לאחר מותו הועלה לדרגת סגן. לאחר שנפל כתב עליו מפקדו כי שי היה "קצין מעולה אשר היה גאה בתפקידו ומילא את התפקידים שהוטלו עליו לא רק כחובה, אלא גם מתוך הכרת חשיבותם וערכם, ויותר מזאת – מתוך מסירות ללא סייג". הוא ציין אותו גם כקצין הווי ובידור, שהיה המארגן והמבצע העיקרי בכל מסיבה ואירוע חברתי. במכתב תנחומים זה להוריו כתב מפקדו: "ידענו להעריך את כשרונותיו, את מרצו ואת עליזותו".