שחר, אליהו

בן רחל ואנדרי. אליהו נולד בישראל בב' בחשוון תשט"ו (29.10.1954) למשפחת עולים מטוניס. אליהו גדל במושב יערה, הממוקם בגבול הצפוני. מילדות האזין אליהו בשקיקה לסיפורי החוויות של אחיו הגדולים אשר שירתו במשטרה. מאז הוא העריך את המשטרה, ושאיפתו הייתה להיות שוטר ולהגן על מולדתו. לאחר שירותו הצבאי, המוטיבציה המשטרתית מימי ילדותו דחפה אותו להתייצב בלשכת הגיוס לשוטרים. הוא התגייס למשטרה ב-10.11.1975. אליהו, אלי בפי כולם, היה שוטר וסמל מעולה. מספרים על אליהו כי תפקידיו במשטרה עמדו אצלו בעדיפות ראשונה, ואף שהיה בעל ואב נאמן ואוהב, משימות השיטור לעתים קדמו אפילו לבית. כסמל שני ניגש אליהו למבדקי סמלים במטה הארצי בירושלים ועבר אותם בציון גבוה. מן המבדקים חזר הביתה מאושר ואמר: "יש לי שאיפה אחת בחיים, והיא להתקדם במשטרה ולהיות קצין מעולה". מפקדיו לא הטילו ספק במימוש שאיפתו. אך אליהו לא זכה לכך. אליהו היה אדם חייכני ונוח לבריות. ידידיו הקרובים מתארים גבר דק גזרה, בעל קומה נאה, יפה תואר ורודף שלווה. סמל-ראשון אליהו נפל בעת שירותו בכ"ה בניסן תשל"ט (22.4.1979). בן עשרים וחמש היה בנפלו. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין במעלות. הותיר אישה ושלושה ילדים.