שחרור, אמנון
אמנון, בן לאה ופנחס ז"ל, נולד ביום י"א באב תש"ט (7.8.1949) בצפת. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר הממלכתי-דתי בצפת, שם נטעה בו האמונה והנאמנות לדת ישראל. אחרי-כן המשיך וסיים בהצלחה את לימודיו התיכוניים בבית-הספר התיכון-עיוני בצפת. הוא היה חניך בגדנ"ע ופעיל בחוג לקליעה במסגרת הגדנ"ע, היה חובב ספורט מושבע והתעניין בעיקר בענף הכדורגל ובענף השחייה. כמו כן הקדיש הרבה מזמנו הפנוי לטיולים ולסיורים ברחבי הארץ, להכרתה ולהעמקת ידיעותיו בידיעת הארץ. בעיר מגוריו, צפת, הכירוהו הכל כאמנון "הילד הטוב", בזכות היותו ילד צנוע, בעל אופי נוח וחברותי ואוהב את הזולת. אמנון גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1967 והוצב לחיל השריון. לאחר שהשתלם במספר קורסים והיה לסייר שריון, נשלח לקורס מש"קי סיור. בתום הקורס הוצב בפלוגת הסיור של חטיבת שריון מובחרת. הוא היה חייל טוב, מסור ונאמן. בזכות יחסו הלבבי והחברותי לכל אדם רכש עד מהרה את לב כולם והיה אהוב על חבריו ועל מפקדיו. כל תקופת שירותו הסדיר עברה עליו בדרום הארץ, ורובה בגזרת תעלת סואץ, בתקופת מלחמת ההתשה. באוגוסט 1970 שוחרר אמנון מהשירות הסדיר וחזר למשפחתו בצפת. שם התחיל לעבוד בסניף "בנק לאומי" בעיר, אולם לא לתקופה ארוכה, שכן רצה לממש את שאיפתו מנוער ולהמשיך בלימודים אקדמיים. וכך, מקץ שנה עקר מצפת לירושלים והחל ללמוד באוניברסיטה כלכלה ומדעי המדינה. בד בבד עם לימודיו המשיך לעבוד ב"בנק לאומי" בסניף ירושלמי. הוא היה קשור למשפחתו ובתקופת לימודיו היה נוהג לבקר בבית מידי שבת בשבת, ולא החסיר אף שבת אחת. הוא נהג לצאת לתקופות של שירות מילואים ומילא את חובתו במסירות ובנאמנות, הוא הספיק לסיים רק שנת לימודים אחת באוניברסיטה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה אמנון בחברת משפחתו ומילא את מצוות הצום. במוצאי שבת בחצות נקרא ליחידתו. הוא יצא לבסיס היחידה ולאחר התארגנות חפוזה עלה הכוח לרמת הגולן, שם השתתף בקרבות מרים ועקובים מדם. מעטים מול רבים נלחמו הוא וחבריו בטורי השריון הסורים. בצהרי יום שלישי, י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), בהפגזה ארטילרית כבדה בגזרת חושנייה נפגע אמנון ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בצפת. השאיר אחריו אם, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "אמנון נפל במערכה בעת מילוי תפקידו ברמת הגולן. הוא שירת ביחידת שריון והיה מש"ק סיור מצטיין ואהוב על חבריו. בשמי ובשם כל חיילי היחידה, הנני מביע את צערנו העמוק". שמו של אמנון הונצח בחוברת שיצאה לאור לזכר חללי העיר צפת, ובה כתב אחד מחבריו על טיבו כחבר וידיד: "לא פעם טענו החבר'ה שאי אפשר לטייל עם אמנון במורד רחוב בירושלים, משום "שנשבר" להם להיעצר כל כמה צעדים, מפני שאמנון מתעכב לברך חברים לשלום;" גיסתו הוציאה לאור חוברת ובה שירים מפרי עטה להנצחת שמו של אמנון; משפחתו תרמה פרוכת קטיפה לבית כנסת מקומי, להנצחת שמו.
