שחק (מכניק), אלי

בן שרה ומרדכי, נולד ביום ט"ו באייר תש"ח (24.5.1948) בגרמניה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט. אלי למד בבית-ספר יסודי בחצור, שנה אחת למד בבית-הספר לקציני ים בעכו, שנתיים בקיבוץ דליה ושנה אחת בקיבוץ מרחביה. הוא סיים את חוק לימודיו במגמה האקסטרנית בבית-הספר "מישלב". אלי גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1966 והוצב בנח"ל. לאחר שסיים קורס מ"כים חי"ר הוצב בשריון. זמן מה שירת בבית-ספר לטיסה ולבסוף הוצב בחיל-הרגלים. אלי עבר קורס צניחה וקורס קציני חי"ר. בהגיע זמנו להשתחרר מהשירות הסדיר נענה להפצרות מפקדיו והמשיך בשירות קבע. הוא סיים קורס מפקדי פלוגות ושירת במפקדת פיקוד ההדרכה, במפקדת מחוז דן ובמפקדת פיקוד דרום: היה סגן מפקד יחידת גששים, שירת במפקדת אזור רצועת עזה ותפקידו האחרון היה מפקד נפת רפיח. בד-בבד עם מסלול תפקידיו קודם בדרגה והגיע לדרגת סגן-אלוף. מפקדיו הרעיפו עליו דברי שבח רבים בחוות-הדעת שלהם: "מבצע עבודה מצוינת… אחראי, מסור וניתן לסמוך עליו… מסור מאוד, בעל יוזמה ורצון להתקדמות. הגון מאוד ביחסו לחייליו ולסגל פקודיו". ביום י"ב בתמוז תשמ"א (14.7.1981) נפל סגן-אלוף אלי בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקריית-שאול. השאיר הורים ובת. במכתב התנחומים למשפחה כתב ראש הממשלה ושר הביטחון כי אלי "היה לוחם אמיץ העשוי ללא חת ומפקד נערץ ואהוב". מפקדו כתב: "היתה לי הזכות לפעול עם סא"ל אלי שחק ז"ל בשנים האחרונות. בתקופה זו למדתי להכיר את אלי המפקד, הלוחם והריע. אלי המפקד הצנחן שהתחנך לאור המושג אחרי, הגשים אותו בכל רמ"ח אבריו עד לרגע האחרון. אלי הלוחם – נטל חלק במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, במלחמת יום-הכיפורים ובמלחמה הממושכת והבלתי מתפשרת נגד הפעילות החבלנית של האויב ברצועה… אלי החבר והריע – אשר מוכן היה לסייע לחבריו הלוחמים ולילדיו בכל עת… מעולם לא חיפש את הדרך הקלה, ביצע תמיד את משימותיו בדבקות ובמסירות ראויים לציון ונפל למען בטחון ישראל".