נולד ביום ב' באלול תש"ז (18.8.1947) בתל אביב, כבן הצעיר במשפחה אוהבת ותומכת. הוריו, סימה ואברהם שטיינברג, יוצאי תנועת השומר הצעיר, חינכו אותו ברוח השקפת עולמם הציונית- החלוצית. אהבתו הגדולה לטיולים בארץ החלה בימי לימודיו בבית-הספר היסודי 'הכרמל' בתל אביב ובאה לידי ביטוי בכל הזדמנות כשבגר. ינקלה סיים את לימודיו בבית-הספר 'תיכון חדש' בתל אביב, במגמה הריאלית והיה חבר במועצת התלמידים. שם דבק בו הכינוי 'ינקלה', כך בלי ע', כינוי שליווה אותו מאז כל חייו. באוגוסט 1965 התגייס לצה"ל. מבלי לשתף את המשפחה בהחלטתו, התנדב לשרת כצוללן, אך בגין פציעה באימונים מתחת למים, אושפז ונאלץ לעזוב את היחידה. ההצטרפות לחיל המודיעין בתפקידי שדה כאילו נתפרה עבורו. היה זה מקום בו יכול היה להביא לידי ביטוי מחשבה אנליטית עם האהבה לסיורים בשטח. בסוף 1966 סיים ינקלה קורס קציני מודיעין ובתחילת 1967, החל שירותו כקצין מודיעין צעיר בפיקוד דרום, בגוש באר שבע. במלחמת ששת הימים, היה אחראי על פעולת הטעייה שפיצלה את הכוחות המצריים. לאחר המלחמה, מונה לקצין מודיעין מחוז הנגב ועיקר עיסוקו היה בפח"ע, בחקירת ומניעת חדירות המחבלים. במהלך שירותו הכיר את אריאלה לבית מייטס, חיילת בשירות סדיר, ובפברואר 1969 נישאו השניים. את ביתם קבעו בבאר שבע, כאשר ינקלה עבר לשרת במודיעין במפקדת פיקוד הדרום. זמן קצר אחר-כך, בעת ששב מפעילות צבאית, עלה הקומנדקר בו נסע על מוקש. ינקלה נפצע ברגלו, אך חזר מיד לשירות. במאי 1970 קיבל דרגת סרן ונשלח ללימודי כלכלה והמזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב, כאשר המשפחה עוברת לגור ברמת גן. בתקופה זו נולדו שתי הבנות הגדולות: ב- 1971 נולדה בתו הבכורה, נתי וב- 1972 נולדה בתו השנייה, אתי. לאחר סיום לימודי התואר הראשון, באוקטובר 1973, ערב מלחמת יום הכיפורים, שב למודיעין בפיקוד הדרום, היישר לקלחת של ערב המלחמה והמלחמה עצמה. בסיומה הועלה לדרגת רב-סרן. ב- 1974 נולד בנו תומר, ואילו ינקלה עבר לשרת ברמת הגולן כעוזר קצין מודיעין של האוגדה הצפונית ולאחר-מכן כקצין מודיעין של חטיבת 'ברק'. במהלך השירות נפצע שנית, הפעם בתאונה באישון לילה בדרכי הגולן. אתנחתא בתפקידי השדה, היתה ב- 1976, כאשר מונה למפקד קורס קציני מודיעין בבסיס ההדרכה של החיל. במקביל, מונה לעוזר קצין מודיעין של אוגדת מילואים בצפון. את תפקיד ההדרכה לא אהב ועם סיומו שמח לצאת ללימודים במכללה לפיקוד ומטה. בשנת 1978 הועלה לדרגת סגן-אלוף והתמנה לקצין מודיעין עוצבת הגליל בגבול הלבנון. בתקופה זו, חל משבר בנישואיו עם אריאלה ובני הזוג נפרדו. בשנת 1979 נשא לאישה את עדה לבית גילן, אשר שירתה בקבע בחיל המודיעין, והשניים קבעו מגוריהם בצפת, מקום שירותם החדש. בשנת 1980, זכה לשבחים מקצין מודיעין ראשי, על פעילותו בקשר לפיגוע המחבלים במשגב-עם. ינקלה נשלח לסיור לימודים בארצות-הברית ובאוגוסט 1980, התמנה לראש ענף סוריה במחלקת מודיעין של פיקוד הצפון. בתפקיד זה, היה אחראי על הגזרה החמה ביותר בגבול הצפון. עקב עבודתו, העתיק הזוג את מגוריו לנצרת, שם נולדה בתם, אדרה. ב- 1982 התמנה לראש ענף סוריה ולבנון במחלקת מחקר של חיל המודיעין, והמשפחה שוב נודדת והפעם, למגורי קבע בבנימינה, שם בנה ינקלה את ביתו במו ידיו, בצמוד לבית הוריה של עדה. בספטמבר 1984 הועלה לדרגת אלוף-משנה, מספר ימים אחרי שנולדה הבת הצעירה, גילי והשמחה כפולה. ינקלה התמנה לקצין המודיעין של מפקדת חילות השדה (מפח"ש). הוא שינה את תפקודה של מחלקת המודיעין במפח"ש, גיבש את דפוסי עבודתה ותרם רבות לתורת מודיעין השדה של צה"ל. בסיום ארבע שנים בתפקיד, נשלח ינקלה ללימודים במכללה לביטחון לאומי. בזכות סגולותיו נבחר על-ידי מפקד מב"ל, לעמוד בראש הצוות שעסק בנושא "תורת הלחימה בשדה הקרב העתידי". תקופת הלימודים היתה עבורו עת להתרעננות, בה יכול היה להקדיש זמן לילדיו, לבלות בחיק משפחתו ולטפח את הגינה סביב ביתו. תקופה בה המתח היחיד היה ההמתנה לשיבוץ לתפקיד הבא. ינקלה הספיק ללמוד במכללה כשישה חודשים בלבד. ביום י"ח בשבט תשמ"ח (5.2.1988), נפטר ינקלה באופן פתאומי מדום לב. בן ארבעים וחצי היה במותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבנימינה. השאיר אחריו הורים, אישה, ארבע בנות, בן ואח.
