שחם, יואל
יואל, בן רבקה ושמואל, נולד בקיבוץ אשדות-יעקב ביום כ"ט בתשרי תש"א (31.10.1940), וסיים את לימודיו היסודיים ואת לימודיו התיכוניים בקיבוצו. יואל'יק, כפי שכינוהו בחיבה בני-משפחתו, נולד כבן שלישי להוריו. הוא היה ילד שובב אך רציני, קשור להוריו, אך רחוק מלהיות מפונק. מילדותו הצטיין בשמחת-חיים ובעליזות, והיה בעיניו ברק של פקחות שנונה. לפיכך הוענק לו הכינוי "שועל" בין ידידיו. בזכות רגישותו והתחשבותו בזולת היה אהוב על חברי הקיבוץ וילדיו, שהעריכוהו על כישרונותיו וקסמו האישי. הטיולים בשבתות היו לגביו תענוג והוא ציפה להם במשך כל השבוע. אז היה מבקר עם הוריו בענפי המשק השונים, מאזין בלהיטות להסבריהם על הסביבה, והיה מקפיד לזכור את שמות הצמחים והפרחים, את תהליכי התפתחות האדמה בעונות השנה ואת מנהגי חיות השדה. אוזניו קלטו גם את הדי מלחמת העולם השנייה, והוריו לא הסתירו ממנו את השואה שפקדה את עמנו באירופה. בשנים האחרונות ללימודים בבית-הספר נעשה מופנם ומסתגר כלפי חוץ, אולם כבר אז הטילו עליו אחריות רבה, בכל הקשור לצד הארגוני של מפעלים חברתיים, טיולים ומסיבות. למרות שהיה צנוע ונחבא אל הכלים ריכז במרץ את כל הפעולות הללו ופעל רבות בתחום זה. הוא היה שתקן והתנזר ממליצות. רגישותו לבעיות החיים והחברה התבטאה במילים מעטות ובמעשים רבים, שעשה ברוח טובה ובחיוך. יואל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1959, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות הטנק, נשלח לקורס מפקדי טנקים. לאחר הקורס מילא את תפקידיו ביעילות רבה ומפקדיו שלחוהו לקורס קצינים. אחרי כן השתלם בקורס לקציני שריון והוצב כמפקד מחלקה ביחידת שריון. הצלחתו כמפקד מחלקה הייתה רבה מאוד, והוא החליט להישאר בתפקידו זה, ביחידה אחת עם שני חבריו הטובים, שעלו בדרגה. הוא סירב ללכת לקורס מפקדי פלוגות בטענה, ש"יהיו יותר מדי כאלה ביחידה שלנו, ואז לא נוכל להמשיך יחד". על תקופה זו בשירותו סיפרו חבריו רפי ושמואל, שעשו אתו חמש-עשרה שנה ביחידה אחת והיו ידידיו בנפש: "יואל צורף לנבחרת הכדורסל של השריון… תמיד כשדיברנו על מ"מ לדוגמה – נקבנו בשמו… התברר שתפיסת השטח שלו מצוינת…" עם תום שירותו הסדיר שוחרר וחזר לחיים האזרחיים, אך לעתים היה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל והמשיך עם חבריו ביחידה אחת. יואל נשא לאישה את חברתו מירה והיה פעיל בוועדות השונות של הקיבוץ. הוא עבד בענפי החקלאות השונים, נבחר לשמש מרכז משק, ואף דובר על שליחתו ל"מדרשת רופין" ללמוד הנדסאות ומנהל ייצור. כל אותה תקופה עסק גם בצילום נוף כתחביב ונשאר אדם שקט ומופנם במקצת. בשנת 1966 נולד בנו רם, ואחר-כך נולדה בתו עדי בשנת 1968 ובשנת 1971 נולד בנו עידן. יואל היה קשור מאוד למשפחתו והיה בעל טוב ומסור ואב אוהב ושמח בילדיו. הוא היה גאה במשפחתו ומאושר. במלחמת יום-הכיפורים השתתף יואל בקרבות הבלימה נגד המצרים בחזית סיני. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973) נפל בקרבות הפריצה מול איסמעיליה, והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין באשדות-יעקב. השאיר אחריו אישה, שני בנים, בת והורים. משפחתו וחברי קיבוצו הוציאו לאור חוברת לזכרו והקימו ספרייה חקלאית להנצחת שמו.
