שחורי (שווארץ), הלל

נולד בשנת 1913 בעיר סלץ, ליד קארטוז-ברזה שבפולין. בעיר הולדתו למד בבית ספר יסודי "תרבות" ועם סיום לימודיו יצא ללמוד בווילנה בסמינר למורים, אף הוא מיסודה של "תרבות". לאחר סיום לימודיו החל לעבוד כמורה בעיר שדלץ ושם ראה את תפקידו לא רק כמורה, אלא גם כמדריך מחנך וחבר לילדים. בשעות שלאחר ההוראה אירגן לילדים מועדון לשעות הערב. נוסף על כך ייסד חוג לספרות עברית ובו הרצה על תולדות הספרות וכן יזם הוצאתו של כתב-עת של בוגרי בית הספר בשם "בריתנו". ב-1933 עזב את בית הספר שבו לימד ויצא לקיבוץ ההכשרה בגרוכוב שעל-יד וארשה לקראת עלייתו לארץ-ישראל. ב-1935 גוייס לצבא הפולני ושירת בו במשך שנה וחצי. שם לא התלונן מעולם על קשיים אלא צבר ניסיון שיוכל לנצלו בקיבוץ. בסתיו 1936 חזר לקיבוץ ההכשרה ולצד העבודה הפיסית חידש את פעילותו החברתית והתרבותית: אירגן מקהלה, ערך מסיבות והוציא לאור פירסומים שונים. הוא היה דוגמה ומופת לחבריו במעלות המוסריות שנתברך בהן, במסירותו לזולת ובמידת השלמות שדרש קודם כל מעצמו. על כך חיבבוהו וכיבדוהו חבריו. במארס 1938 הגיע לארץ-ישראל כמעפיל והצטרף לקיבוץ רמת הכובש. אלה היו ימים קשים לישוב ולקיבוץ אך רוחו לא נפלה ומרצו לא פחת. בז' באב תרצ"ח (4.8.1938) חזר עם שבעה חברים מעבודתם במשאית אל הקיבוץ. המשאית עלתה על מוקש, שהטמינה כנופיה ערבית, התפוצצה והלל ושבעת חבריו נהרגו במקום. קיבוץ רמת הכובש הנציח את זכר שמונת הנופלים בחוברת מיוחדת. כן מונצח זכרם בספר "ימי רמה".