שחורי, מלאכי

בן לאה וד"ר צבי, נולד ביום ט' באייר תרפ"ב (7.5.1922) בתל-אביב ולמד בגימנסיה "הרצליה". מלאכי גדל באווירת המסורת של ה"הגנה", כי אביו ובני משפחתו היו בין פעיליה, והצטרף אליה. באחת ההפגנות שנערכו בתל-אביב נגד "הספר הלבן" נשא את הדגל הלאומי בראש ההפגנה, וכשהבריטים פיזרוה בכוח – נפצע בראשו וברגליו, אך לא השמיט מידו את הדגל שנכתם בדמו. בהיותו בן 17, אחרי סיום לימודיו בבית-ספרו, התנדב לנוטרות, בהתאם להחלטת המוסדות הלאומיים, ושירת שנים מספר בחיל- הרכבות בין חיפה לראש העין ותחנת-הנוטרים בצמח. כשפרצה מלחמת-העצמאות, התנדב – אם כי לא היה חייב גיוס בהיותו אב לילד – לשירות פעיל ב"הגנה" ושירת כנהג בשיירות האספקה לירושלים ולדרום. עם כיבוש יפו שירת בלילות בפלוגה המיוחדת של המשטרה הצבאית. אחרי-כן עבר להיות בין שומרי ראשו של שר-הביטחון. בהפצצת המטה הכללי ברמת גן ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948) נפצע קשה ומת בזרועות אביו. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. השאיר אחריו אישה וילד.