שחורי, ישראל

בן פסיה ויוסף, נולד ביום כ"ד בשבט תרע"ג (1.2.1913) בחיפה. אביו, ציוני ותיק, שאף לתת לילדיו חינוך עברי ארצישראלי וכל המשפחה עלתה ארצה בשנת 1910. בהיותו בן שבע נתייתם מאביו אך למרות מצבה החומרי הדחוק של המשפחה סיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי. אחרי-כן החל עובד כפקיד ועם זאת שקד והתמסר להשלמת השכלתו בכוחות עצמו. ישראל התעניין במיוחד באמנות הפלסטית ובאמנות הציור. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה", הקדיש את כל זמנו הפנוי לפעולות, היה מסור לתפקידיו ובהיותו בחיפה הגיע לדרגת סגן מפקד פלוגה. בגיל 18 בערך הצטרף לתנועת "הבחרות הסוציאליסטית" והיה מרכז הפעולות של הקן. הוא נטה לחיי שיתוף והגה תוכנית לייסוד קבוצה. באותה תקופה היה פעיל בוועד הפקידים של מקום עבודתו והיה אחד מחבריו. מנעוריו היה חבר פעיל ב"הסתדרות הכללית" ובשנים האחרונות חבר מסור במפא"י. בשנת 1938 הועבר לתל-אביב ונתמנה מדריך גושי של ה"הגנה" ואחר-כך מדריך האחראי לעיר. בתפקידו זה חינך אלפי חברים והכשירם לתפקידי מגן. כינויו בימי המחתרת בתל-אביב היה תחילה "חנניה" ואחר-כך "יאיר". ישראל התעניין בבעיות צבאיות ואף חיבר רשימות מקצועיות רבות על נושאים צבאיים. הוא השתתף בפועל בהגנה על היישוב בתקופת המאורעות. היה שקט ומכונס בתוך עצמו, צנוע וברוך-כשרונות בתחומים שונים, עיוניים ומעשיים. היה מכובד ואהוב על אלפי חניכיו ומיודעיו. השקיע את עצמו בלימוד על-ידי חינוך עצמי. ישראל הירבה לכתוב רשימות ומסות בתחומי-מחשבה שונים ובשאלות מדיניות וחברתיות, כגון השאלה הערבית ושאלות חינוך. כן הירבה לטייל ולסייר בארץ לאורכה ולרוחבה וגם בארצות הסמוכות. עם פרוץ מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, נתמנה מפקד "החזית הדרומית" המסוכנת של תל-אביב. ישראל תיכנן את הגנת העיר לכל פרטיה. היה מפקד חזית-הדרום ונשא בעולו הכבד של תפקיד זה. בשנה האחרונה לפני נופלו היה מפקד העיר תל-אביב והמרחב. משהתרחקה המלחמה משערי תל-אביב נתמנה סגן מפקד חטיבת "קריתי", והיה אחראי לכמה משלטים, הגנתם וביטחונם. ביום 21.7.1948 יצא לסיור במשלטי ג'מזו-לטרון ובדרך עלתה מכוניתו על מוקש. ישראל נפצע ומת לאחר ייסורים במשך עשרים וארבע שעות ביום ט"ו בתמוז תש"ח (22.7.1948). יחד עימו נפלו חבריו-עוזריו מפקדי ה"הגנה" שורה אושרוביץ ויחזקאל בן-דויד. הובא למנוחת- עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. אחרי מותו הוקמה בכפר ג'ימזו מצבת-זיכרון לו ולחבריו שנפלו עימו. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן-אלוף. מעשיו ופעולותיו מתוארים בספר "ממאורעות למלחמה" בהוצאת קרן ה"הגנה" על שם ישראל שחורי וחבריו ושירות תרבות של צבא הגנה לשיראל. הספר מוקדש "לזכר ישראל שחורי ז"ל – חבר, מדריך ומפקד".