שחורי, יהושע (“שוקי”)

בן צבי ושושנה, חברי קיבוץ יד-מרדכי מיום היווסדו. נולד ביום כ"ד במרחשון תש"ז (17.11.1946) בקיבוץ. אחרי שסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בקיבוץ למד במוסד החינוכי שם וסיים את לימודיו התיכוניים. נטה לספורט והיה מדריך-נוער ב"השומר הצעיר". גויס לצה"ל בנובמבר 1964 והמשיך את שירות החובה בתנאי קבע. הגיע לדרגת סגן-משנה בחיל-הצנחנים. היה אחראי לגבי פקודיו ונסך בטחון בלב כולם. בפרוץ מלחמת ששת הימים היה צריך להעמיק חפירות-הגנה ולהאריך אותן ככל האפשר – וזאת עשה בלהט ובמסירות יחד עם כל הצנחנים שביחידתו. נפל בקרב שנערך ליד עזה במוצב עלי מונטר שליד העיר בשעה שניסה לחלץ פצוע מתוך טנק שנפגע באש-תופת ופגז פגע שוב בטנק הבוער וכך מצא את מותו; זה היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות בקיבוץ יד-מרדכי. לאחר נפלו הועלה לדרגת סגן. מעשהו של יהושע בקרב הוא המשך של הליכותיו בחייו. כזה היה, ללא דיבורים אץ למעשה של התנדבות אף כשלא נדרש. אביו, צבי שחורי, נפל גם הוא במלחמת-הקוממיות. מפקד-יחידתו של יהושע כתב עליו במכתב-התנחומים אל אמו בזו הלשון: "מסירותו לחייליו לא ידעה גבול. דרישותיו מהם היו ידועות לכל הגדוד והן הביאו את מחלקתו להישגים שלא ידענו כמותם לפני-כן. הוא רץ בראש אנשיו והובילם כשהוא פורץ וסוחף בהתלהבותו ובדביקותו את חייליו, אשר אהבוהו אהבה עזה". עלון לזכרו ולזכר דויד ברוך הוציא הקיבוץ וכן חוברת לזכרו. בחוברת 53" מהם", שהוציא הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במערכה, הובאו תולדותיו.