שור, משולם

בן רבקה ובן-ציון, נולד בשנת 1912 בעיר צ'ורטקוב שבמזרח גליציה (שהשתייכה באותה תקופה לממלכה האוסטרו-הונגרית). למד בחדרים ובבית-ספר יסודי ממשלתי, ואחר-כך בישיבה ועם זאת מצא לו זמן לעזור להוריו בעסק שלהם. משולם שאף לעלות לארץ-ישראל, ולשם כך עבר הכשרה בחווה של חלוצי "אגודת ישראל" בטלומאץ. בשנת 1934 קיבל סרטיפיקט ממכסת ארגונו ועלה ארצה. בארץ הסתדר כטפסן בניין, חסך משכרו כדי לתמוך בהוריו הזקנים, קבע עתים לתורה והשתדל לעזור לחברים ולעודדם. בפרוץ מאורעות תרצ"ו הצטרף ל"הגנה", ובהיותו מחונן בכוח ובאומץ נלחם בהצלחה בהרגשת חובה דתית-לאומית קדושה. כאחראי לנוטרים בשמירת "חומת טיגרט" בגבול הצפון עד שהקדחת הפילתו למשכב והוא הובא לבית-חולים. כשהבריא צורף לפלגות-הלילה של וינגייט והיה מטובי הלוחמים בכנופיות הערביות. אחר-כך היה סרג'נט (סמל) אחראי במשמר הנוטרים ששמר על מחסני הצבא הבריטי בקרית מוצקין, ולבסוף הועבר למשטרה הרגילה ושירת בדרגת סרג'נט בסביבות חיפה. משולם המשיך לקיים את קשריו עם ה"הגנה" והיה לעזר למחתרת בפעולותיה נגד השלטון הזר. היה נאמן ומסור לתפקידיו בשירות הביטחון, ובהיותו קודם כל מחמיר בדרישות כלפי עצמו מילאו אנשיו את דרישותיו למשמעת ולמילוי חובה אף בתנאים קשים. לאחר שנודע לו כי משפחתו בגולה הושמדה ורק אחות אחת נשארה בחיים, ציפה לבוא ימים שקטים בארץ, כדי שיוכל לשאת אישה ולהמשיך את שושלת המשפחה. הימים השקטים בוששו לבוא ובסערת חורף תש"ח בפרוץ מלחמת-העצמאות עשה כמיטב יכולתו להגנת אזורו בשירות המשטרה. מהמשטרה עבר לצבא, שירת בחטיבת "כרמלי" והשתתף בגבורה ובמסירות בקרבות הגנה וכיבושים בצפון הארץ עד שנפל ברמות נפתלי ביום ד' בסיוון תש"ח (11.6.1948). נקבר ברמות נפתלי. ביום כ"ז באדר תש"י (16.3.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה.