שור, דני

דני, בן מרים ושמואל, נולד ביום ג' בתמוז תשי"ב (28.6.1952) בעפולה. כיוון שבאותה תקופה שירת אביו כקצין ב"משמר הגבול", נאלצה המשפחה לנדוד הרבה בעקבות האב, שנשלח למקומות שירות שונים. יחד עם המשפחה עבר דני מעפולה לצפת ושם למד בגן ובכיתה א'. בנתניה סיים את לימודיו בכיתה ב'. כעבור שנה עברה המשפחה למושב גן חיים והוא למד שם בבית-הספר היסודי במושב צופית. אחר-כך סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון האזורי ב"בית-ברל". המעברים התכופים ממקום למקום הקשו מאוד על חיי החברה של דני ורק כאשר הגיע למושב גן חיים, מצא את מקומו ואת עולמו. כאן מצא לראשונה חברים וכן מצא עיסוקים שמלאו את זמנו. הוא היה תלמיד פעלתן ומלא מרץ. את אי השקט הפנימי שלו ואת מרדנותו במסגרות ביטא בשובבות ובמעשי הקונדס הרבים שיזם. למרות זאת היה אהוב ביותר על מוריו, והם זוכרים אותו כנער בעל חוש לצדק וליושר, שידע תמיד לשאת בכבוד את תוצאות תעלוליו. הקשרים שנוצרו באותה תקופה בין דני לבין מוריו וחבריו לכיתה, נמשכו שנים ארוכות לאחר שסיים את לימודיו ועד ליום נופלו. דני אהב לרדת לעומקם של דברים, היה בעל אופי חקרני והרבה בנסיונות בבעלי חיים ובצמחים. פעמים רבות הפתיע בהמצאות שלו, ואחת מהמצאותיו – זירוז גידולם של ורדים בחממה על-ידי זרם חשמלי – זכתה לתשומת לב במכון ויצמן. דני היה גם ספורטאי נלהב ואהב במיוחד שחייה וכדור-עף. המורה שלו לחינוך גופני העיד עליו, שהיה הבולט בין בני מחזורו בספורט. הוא שיחק בכדור-עף בקבוצת "הפועל" גן חיים ועסק בשחייה במסגרת קבוצת "הפועל" כפר סבא. אבל עיסוקים אלה לא סיפקו את כל תשוקתו לפעילות והוא השתתף גם באורח קבוע בפעילות הגדנ"ע ב"בית ברל", והרבה לבנות טיסנים ודגמי מטוסים שונים, כחבר בקלוב התעופה. דני היה בן נאמן להוריו ואח מסור לאחיו ולאחותו הצעירים, תמיד אפשר היה לסמוך על עזרתו בעבודות המשק או בעבודות הבית. הוא אהב מאוד את החיים בכפר ותכנן ללמוד חקלאות בפקולטה לחקלאות ברחובות. דני גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 והתנדב לסיירת "שקד". לאחר הטירונות, נתקבל לקורס טיס, אך לאחר שלב מסוים הוצב לחיל השריון והשתלם בקורס למקצועות הטנק ובקורס מפקדי טנקים. אחר-כך עבר קורס קצינים וקורס קציני שריון, ושירת כמדריך במדור תותחנות. באותה תקופה השתתף בנבחרת השריון בתחרויות אליפות צה"ל בכדורעף. מפקדיו העריכו אותו כקצין מעולה ומדריך מצוין, בעל ידע מקצועי רחב. כמדריך היה קפדן והקפיד על רמה גבוהה וביצוע מעולה. עם זאת התעניין אישית בכל חניך ועם רבים קשר קשרי ידידות הדוקים. הוא עצמו היה תותחן מצוין והיה שוקד ללא הרף על שיפור הישגיו בשטח זה. דני ראה בהדרכה ייעוד, האמין בעתידו של חיל השריון והעריך את האפשרויות הגלומות בו. במלחמת יום-הכיפורים, השתתף דני בקרבות הבלימה בסיני, בתפקיד מפקד מחלקת טנקים. במהלך הקרבות החליף דני שלושה טנקים, זה אחר זה, עד אשר נפגע. בעיצומו של הקרב נטל דני את הפיקוד כסגן מפקד הפלוגה, לאחר שמפקדיו נפגעו. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נכנס הטנק שבפיקודו לקרב עם כוח מצרי באזור "מילנו", בגזרה הצפונית בסיני, ונעלם. מעדויות שנאספו התברר, שקולו של נהג הטנק נשמע בקשר והודיע, שהטנק וצוותו נפגעו. דני הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר סבא. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים ואחות. הוריו וחברי המושב הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה מדברי חברים על דמותו.