שור, גדעון

בן חיה ודוד. נולד בשנת תרפ"ה (1925) במושב ירקונה. הוריו היו ממייסדי קיבוץ איילת השחר ולימים ממייסדי המושב. חובבי תרבות ואנשי ספר היו, ובאווירה זו התחנך גדעון שהיה בן יחיד. הוא למד בבית חינוך לילדי עובדים בשרון שבכפר מל"ל והיה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד. ילד שדה היה גדעון, עניין רב מצא במרחבי הכפר ויחס מיוחד פיתח לבעלי חיים. ארנבות, שועלים ונחשים היו בני ביתו ובעלי בריתו, אחרי אורחות חייהם התחקה, והיה לבר-סמכא בין חבריו באילוף וביות בעלי חיים. היה מוכשר מאוד גם בתחום הציור והיטיב לנגן בכינור, אך בעיקר הצטיין בסקרנות אינטלקטואלית. הוא ידע לצטט פרקי שירה, פתגמים ומכתמים והיה בעל כושר ביטוי מעולה. רגיש ועדין היה ועם זאת ניסה להצטייר כצבר נוקשה והחלטי. בשנת 1942 התגייס לצבא הבריטי וכ"ו בטבת תש"ג (3.1.1943) קיפד את חייו במו ידיו, בבית הקברות המוסלמי בתל-אביב. נכנע בכך לצו פנימי שהלך והתגבש כתהליך ממושך. הוא הובא למנוחת בבית העלמין בירקונה. מאמר לזכרו התפרסם בעיתון "דבר".