שורצמן, ישראל (סוטה)
בן פועה ופינחס, נולד ביום י"ז בכסלו תר"ץ (19.12.1929) בתל- אביב. עוד בגיל רך הצטיין בכושר תפיסה וזיכרון מיוחד, בכשרון נדיר למספרים וברצון עז לקרוא ולעיין בספרים. בגיל 7 בערך ידע לכפול בעל-פה מספרים גדולים ולחזור על כל סדר הדורות לפי התנ"ך והברית החדשה מאדם הראשון עד ישו הנוצרי, ישר והפוך. בשל כשרונותיו דילג בבית-הספר היסודי על כיתה אחת. עם התבגרו נתגלה כבעל תפיסה שכלית מהירה וכושר-ניתוח חריף בענייני מדע וחברה. בגימנסיה הצטרף לתנועת הצופים ובגיל 15-16 היה בקבוצת הנוער שהתעתדה להצטרף לשורות הפלמ"ח בבוא המועד. באביב תש"ז סיים את לימודיו בגימנסיה ויצא עם חבריו לנגב לעזור במפעל הנחת צינור-המים. כעבור כמה שבועות חזר, ויתר על פגרת-הקיץ ויצא לעבודה בקיבוץ שריד. גם בשובו הביתה בחודש תשרי תש"ח השתתף עם חבריו במכירת פרחים כדי לתמוך בשתי משפחות עניות. מיד לאחר חג הסוכות יצא להכשרה בגליל העליון ואחר-כך התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת "יפתח". במכתביו לא הזכיר את הסכנות שהוא נתון בהן. כל מכתב היה רצוף הרגעה וציפיה להתראות עם הוריו וקרוביו ורק לאחר מותו נודע שהשתתף גם בקרב האכזרי בנבי-יושע. במכתב שכתב להוריו לאחר קרב זה לא גילה אף ברמז קל כי השתתף בקרב ורק בנס יצא ממנו בשלום. מכתבו האחרון להוריו נכתב במטולה ביום 16.5.1948. הוא כתב אותו לאחר שהשתתף בהצלחה בכיבוש צפת הערבית ובכמה פעולות שלאחריו. זו היתה הפעם הראשונה והיחידה שכתב על השתתפותו בקרב והמכתב אומר כולו התרוממות-רוח וסיפוק-נפש עמוק. המכתב נתקבל שלושה ימים לאחר שכותבו שוב לא היה בחיים. לאחר כמה ימים נודע להוריו שביום 18.5.1948 נשלח עם מחלקתו כתגבורת לכוחות הלוחמים בסורים בעמק הירדן. בלילה שלאחריו, י' באייר תש"ח (19.5.1948), יצא עם יחידתו להתקפה על משטרת צמח, שנפלה בידי הסורים. הכוח הצליח לכבוש בניין סמוך למשטרה, אך כשקרב לבניין המשטרה עצמו נפתחה עליו אש כבדה והוא נאלץ לסגת. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכנרת.
