שוספי, מאיר

בן אברהם ואהובה. נולד ביום י"ט באלול תש"י (31.8.1950) בעפולה. למד בבית הספר היסודי ברמת ישי, אחרי כן עשה שנה אחת בבית הספר התיכון החקלאי "מקוה ישראל". אחרי כן למד שנה בבית הספר התיכון המקצועי "אורט" שבעפולה ובשנת 1967 למד עוד שנה בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה. לבסוף, בשנת 1968, נתקבל לפנימייה בבית ספר לקשר ושם סיים את לימודיו. מורתו כתבה עליו כי: "כתלמיד מחונן הופנה לבית הספר החקלאי במקוה ישראל. אך הוא, כנראה, העדיף את הטכניקה על החקלאות". הוא שאף להשתלם במוסיקה והפליא לפרוט על גיטרה. מאיר החליט להקים להקת מנגנים – אמר ועשה. זמן קצר התאמנו החברים והתחילו להופיע בפומבי בפני קהל מעריצים גדול. מאיר אהב לקרוא בשעות הפנאי ובשנת 1968 כתב רומן רחב יריעה ומעניין, אך הוא עזב את הכתיבה בגלל התעניינותו במוסיקה. הוא אהב "לייצר" דברים במו ידיו (כגון מנורת לילה שגילף מגזע עץ) ולא אהב להניח דברים בלא לסיימם. מאיר גויס לצה"ל בנובמבר 1968 והצטרף ל"גולני". הוא שירת בנאמנות ומילא את כל חובותיו במלואן. הוא אמר: "מדוע לא אבצע את כל המוטל עלי למען המולדת האהובה?" מטבעו היה שקט וכל מי שהכיר אותו אהב אותו. איש לא שמע מפיו מלה מיותרת על הצבא, גם כשרוחו הייתה מדוכדכת. הוא כיבד את הוריו ומעולם לא המרה את פיהם. בחופשתו האחרונה שאלה אותו אמו, מה יעשה כשיסיים את שירותו הצבאי. אמנם הוא למד ארבע שנים אך מקצוע לא היה בידו ומאיר השיב: "אל תדאגי! כל חייל משוחרר, המדינה עוזרת לו ללמוד ולעבוד". לאחר השלמת שירותו הסדיר תכנן להמשיך את לימודיו במוסיקה ולהקדיש את זמנו לפיתוח להקתו. אור ליום כ"ד במרחשון תש"ל (4.11.1969), נפל במילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברמת ישי. גן ציבורי הוקם על שמו ברמת ישי; בשנים הראשונות לאחר נפילתו נערכו תחרויות טניס שולחן לזכרו ולקבוצה הזוכה ניתן גביע כסף על שמו.