שוסטר, שאול

שאול, בן שושנה ויצחק, נולד ביום י"ז באלול תשי"א (7.9.1951) בחיפה. עוד בילדותו היה גבוה ויפה-תואר, חריף בשכלו וחביב על הסובבים אותו. את לימודיו היסודיים עשה בבית-הספר "ליאו-בק" והמשיך בבית-הספר התיכוני-מקצועי "בסמ"ת" בחיפה. שם למד במגמה לאלקטרומכניקה, ואף סיים את לימודיו בהצטיינות. שאול, או שאולי כפי שכינוהו כולם, היה נער מוכשר, שופע חדוות-חיים ואהוב על הכל. אהב לנגן באקורדיון, ובזמנו הפנוי או בחופשותיו נהג לקחת את האקורדיון לידיו ללא הודעה מוקדמת, ונגינתו סחפה בהתלהבות את בני משפחתו ואת חבריו, והוותה מקור משיכה והערצה לשכנים ולילדי הסביבה, ולכל האהובים והקרובים לו. מלבד כישרונו המוסיקלי ניחן שאולי ב"ידי זהב" ובכישרון למלאכה ולאומנות. את ביתו קישט במנורות מעשה ידיו, בסגנון מקורי ומיוחד ביופיו, עשויות חלקי פלדה ומתכות וזכוכית צבעונית פרי יצירתו. במו ידיו גם בנה מגברים סטריאופונים. אהב לעזור לבני משפחתו וכל דבר שלקח על עצמו, נהג לבצע בדייקנות עד תום. שאולי היה חובב ספורט, הרבה לשחק בכדור-סל ואהב לעסוק בשחייה ובטניס. כשם שבבית היה עוזר ופעלתני, כך גם בחברה: הוא שיזם וארגן מסיבות, פיקניקים וטיולים ו"סחב" את השאר אחריו. תמיד היה עליז ושופע חיים ושמחה, ומשמח את הסובבים אותו. תמיד היה הרוח החיה במרכז העניינים, מלא מרץ והתלהבות. שאול גויס לצה"ל במחצית אוקטובר 1969 והתנדב לקורס טיס. לאחר כארבעה עשר חודש הוצב ליחידה אחרת בחיל האויר. במסגרת שירותו עבר קורס צניחה, קורס מפעילי ציוד אלקטרוני, קורס קצינים חילי, קורס חשובי-יירוט וקורס קציני בקרה. בחוות דעת מפקדיו עליו נאמר, שהוא יעיל בעבודתו ובעל רמה מקצועית גבוהה. חבריו ליחידה יודעים לספר על עבודות היד שלו, בהן קישט את כותלי החדרים, על שיחתו הקולחת והשופעת, על שמחת החיים שהייתה עצורה בו. "שאולי", הם אומרים, "ידע לדרוש מפקודיו את המגיע מהם, וללחום על זכויותיהם עד תום". אהב מאוד את הארץ ואת תפקידו. מפקדיו מספרים עליו, שהיה קצין מעולה אשר ידע את תפקידו כהלכה ויצר יחס חם עם פקודיו ומפקדיו כאחד. משהגיעה עת שחרורו, במחצית אוקטובר 1972, התנדב לשירות בצבא הקבע, אך הספיק לעשות בו שנה אחת בלבד. הוא התכונן ללמוד הנדסת חשמל בטכניון, ולבנות את עתידו יחד עם חברתו האהובה תמי. במלחמת יום-הכיפורים שימש שאול כקצין הפעלה במטוס, באחד מבסיסי חיל האוויר אי-שם. ביום שישי, ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) כאשר יצא לגיחה, נפגע מטוסו באזור אום-חשיבה, ושאול נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אב, אם ושני אחים. במכתב תנחומים שנשלח לבני משפחתו, כתב עליו שר הביטחון דאז, משה דיין: "שאול הוגדר כקצין טוב, מסור, יעיל ואהוד".