שומרוני, יונתן (“יוני”)

בן אברהם ודליה. נולד ביום ד' בטבת תשי"ד (10.12.1953) בקיבוץ ברקאי. את השכלתו היסודית רכש יונתן בקיבוצו ואחר כך סיים את לימודיו בבית הספר התיכון 'מבואות עירון' שבעין שמר. יונתן היה תלמיד מצטיין שאהב ללמוד כדי לרכוש דעת בתחומים שונים. הוא הצטיין במקצוע הפיסיקה והשתתף בקורס לתלמידים מחוננים שנערך בטכניון בחיפה. כשהיה בכיתה ו' הצטרף לתנועת הנוער 'השומר הצעיר' וברבות הימים היה פעיל בתנועה. מגיל צעיר השתתף יונתן בקורסים של גדנ"ע אויר וסיים את הקורס לדאייה כחניך מצטיין. הוא היה ספורטאי מעולה. הצטיין במשחק הכדורעף והיה חבר בקבוצת 'הפועל' של הקיבוץ. כן התמחה יונתן במשחק טניס שולחן והוזמן לאימוני הסגל של הנבחרת הצעירה במשחק זה. יונתן אהב מוסיקה ולמד נגינה בגיטרה ובצ'לו, שהיה כלי הנגינה העיקרי שלו שליווה אותו שנים רבות. הוא הופיע בקונצרטים שנערכו בקיבוץ וזכה להערכה מרובה. יונתן היה נער חברותי וניחן בכושר מנהיגות. הוא שימש דוגמה לחבריו בפעילותו החברתית במישור הלאומי ובמישור הקיבוצי. חברו רענן מספר עליו: "הוא היה ציוני נלהב בדור של ירידת ערכים. הייתי מלא התפעלות מהתופעה הזאת, ונראה לי שבאיזה שהוא מקום הוא היה תמים. הוא האמין בדברים ונתן להם ביטוי מעשי". יונתן היה טוב לב, בעל פנים מחייכות ומלאות הבעה ועם זאת רציני ובעל שיקול דעת. הוא עזר תמיד לחבריו ולמשפחתו ומיעט להתלונן או לספר לאחרים על צרותיו. הוא אהב לשוחח עם כולם ולהתווכח על נושאים שונים. ויכוחים אינטלקטואלים ואידיאולוגיים שהסבו הנאה וסיפוק לו ולשותפיו לשיחה. היה הרפתקן באופיו והרבה לטייל בארץ, ותוך כדי כך חיפש דרכים חדשות ופינות חמד בלתי מוכרות. שנים רבות חלם יונתן על טיס ועל מטוסים והתכוון להיות טייס בצה"ל. יונתן גויס לצה"ל בנובמבר 1973 והתנדב לחיל האויר. לאחר הטירונות ולאחר תקופת גיבוש השתלם יונתן בקורס צניחה והוצב כפרח טיס בבית הספר לטיס של צה"ל. במשך שירותו הצבאי באו לידי גילוי כל תכונותיו של יונתן מימי ילדותו. חברים לקורס עמדו עד מהרה על תכונותיו אלה, העריכו אותו ואהבוהו. במשך הלימודים העיוניים במסגרת הקורס הקדיש יונתן שעות רבות להכנת השיעורים ולהתעמקות בחומר הנלמד והפיק מכך הנאה וסיפוק רב. יונתן היה חייל למופת, בעל הגיון בריא ובלתי מתפשר. יחד עם זאת צייתן וממושמע. הוא נטל על עצמו לייצג את חניכי הקורס בפני המפקדה, נלחם את מלחמות חבריו ועם זאת זכה להערכת מפקדיו. במכתב להורים כתב מפקדו: "יונתן ניחן בתכונות נדירות של רצון חזק, יוזמה ברוכה, ויושר, ומעל לכול דבקות בערכים יפים. כל אלה הפכו את יונתן למנהיג טבעי של הקורס. מנהיג שהיה מקובל ואהוד הן על חבריו והן על מפקדי הקורס". במשך שירותו הצבאי המשיך יונתן להקפיד על שמירת קשר הדוק עם משפחתו ועם ידידו, כתב להם מכתבים לעתים תכופות והשתדל לשתפם ככל האפשר בחוויותיו. ביום י"ז באלול תשל"ד (4.9.1974) נפל יונתן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ ברקאי. השאיר אחריו הורים ואח. הוריו הנציחו את זכרו בחוברת שהוציאו לאור, ובה דברי חבריו, מוריו ומפקדיו של יונתן על אופיו, כישרונותיו ופעילויותיו מילדות ועד יומו האחרון. כן הובאו בחוברת זו קטעי מכתבים שכתב למשפחתו ולידידיו בנערותו ובעת שירותו הצבאי.