שולרר, חיים (שעייה)

בן זיסל ולייב. נולד בשנת תרמ"ט (1889) בברז'סקו, גליציה שבפולין. לאחר שלמד ב"חדר" ובישיבה יצא לגרמניה על מנת ללמוד שפות סלביות, גרמנית, אנגלית ועברית. במלחמת העולם הראשונה שירת כחובש בצבא האוסטרי, ולאחריה עקר עם אישתו וילדיו לקלן שבגרמניה, שם עסק במסחר. בשנת 1925 עלה לארץ-ישראל עם משפחתו. חיים עבד בחקלאות במשק שהקים. היה פעיל בחיי הציבור ובין השאר יצא בשליחות "המזרחי" לאירופה לצורך מגבית. כעבור זמן עקר לירושלים ועסק לפרנסתו בעבודות שונות בחייטות ומסחר בבדים. כמו כן יסד בהרשאת השלטונות שירות אמבולנס ועבד כנהג חובש. כשהשירות הפך לציבורי, עבר עם האמבולנס לחיפה ואחרי כן עבד כנהג בחברת "הגליל". בשנת 1934 רכשה חברה יהודית את אדמת "יערות הכרמל", חוליה חשובה בשרשרת האדמות שנקנו על ידי יהודים באותה תקופה. התחבורה בין "יערות הכרמל" וחיפה היתה נתונה לסכנת התנכלויות מצד כנופיות ערבים שתקפו כלי רכב ופגעו בנוסעיהם. ביום כ"ו באב תרצ"ו (14.8.1936), בראשית מאורעות תרצ"ו, נשלח חיים מטעם ה"הגנה" להוביל קבוצת נוטרים ועובדים מחיפה ל"יערות הכרמל". בדרכם חזרה לחיפה הותקפו על ידי כנופיה ערבית מטירה במטר יריות מן המארב. ארבע נפלו, חיים היה ביניהם. הוא הובא למנוחות בחלקת ה"הגנה" בבית העלמין בחיפה. הניח אישה, ארבע בנות ושני בנים.