שולטהייס, יהודה

בן יצחק ולאה. נולד ביום כ"ט באב תשט"ו (17.8.1955) בחיפה. למד בבית הספר היסודי 'צפרירם'שבעיר. אחרי כן המשיך את לימודיו בבית הספר הטכני של חיל האויר שבחיפה. יהודה היה אהוב על חבריו ועל מוריו. הוא אהב לעזור לאנשים ולא חסך כל מאמץ כדי לבוא לעזרת בני משפחתו או חבריו לכיתה. יהודה הרבה לטייל ברחבי הארץ כדי להכיר מקרוב את נופיה ואת אתריה. הוא הקדיש שעות רבות לספורט והצטיין במשחק הכדורגל. המוסיקה היתה חלק בלתי נפרד מחייו. נהג להסתגר לזמן רב בחדרו כדי להאזין למוסיקה מעל גבי תקליטים. במסיבות היה תמיד במרכז ההתעניינות והוא הפיח רוח חיים בכל אירוע שהשתתף בו. הוא היה שוקק חיים וחברותי, ושימש דוגמה לחבריו. במכתב להורים כתב בן דודו – יוסי: "יהודה היה אדם היחיד שתמיד רציתי ללכת בעקבותיו. תמיד התייעצתי עמו כאילו היה מבוגר ממני בשנים רבות. ובשעת צרה לא היתה דרך טובה יותר מאשר להתייעץ עם יהודה". דודתו כתבה למשפחה: "יהודה היה בחור יפה תואר, צעיר ורענן. וחיוך עליז על פניו. הוא היה הרוח החיה בכל אירוע ובכל שמחה". יהודה גויס לצה"ל באוגוסט 1973 והושם לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהגי זחל"ם ונשלח ליחידת שריון בדרום הארץ. הוא היה חייל מצוין והתגאה בתפקידו כחייל צה"ל. ביום י' בסיון תשל"ד (31.5.1974) נפל יהודה בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבחיפה השאיר אחריו הורים ואחות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "בנכם היה חייל טוב וממושמע וביצע את המשימות הקשות שהוטלו עליו בחיוך ובאהבה. הוא ידע להיות חבר ורע ובמקרים רבים אף עזר לחבריו למעלה מכפי יכולתו והלווה להם סכומי כסף שונים, אך על פי שלא תמיד הספיק כספו לצרכיו".