שולגסר, יעקב
בן חיה ושלום. נולד בשנת תרע"ב (1912) בקאלוואריה שבליטא. בגיל שבע התייתם מאביו ואז סייע לאמו בפרנסת המשפחה שהיתה במצוקה. אך על פי כן המשיך בלימודים וגם סיים לימודיו התיכוניים בעיר קובנה. בגימנסיה יסד איגוד ציוני לתלמידים בשם "ארנונה" וגם הצטרף לתנועת הנוער בית"ר ובשורותיה פעל עד עלייתו לארץ ישראל. הוא עלה ארצה כעולה "בלתי חוקי" באחת מאוניות המעפילים של תנועתו ועם בואו לארץ יצא לראש פינה למלא את חובת שירות השנתיים בפלוגת העבודה. בשנת 1943 התגייס לגדוד חיל הרגלים הארצישראלי (ה"באפס") לתת חלקו במאמץ המלחמתי נגד גרמניה הנאצית. ביחידתו שצורפה לימים לבריגדה היהודית נודע יעקב כחייל ממושמע, שתקן ועניו, אך אמיץ וזקוף-קומה. בו' בניסן תש"ה (20.3.1945) יצא בקבוצת חיילים מן הגדוד השלישי של הבריגדה, מונהגים על ידי שלושה טאנקים אנגלים, להתקפה על עמדה גרמנית מבוצרת בג'יאורג'טה, איטליה. בעת ביצוע המשימה, כשהוא מחפה על חבריו, נפל חלל. הוא הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בראוונה שבאיטליה. שמו הונצח ב"ספר הבריגדה", "זכרם נצח" ו"ספר תולדות ההגנה". ציון מיקום קברו IV.A.4. יחידה Royal Engineers. דרגה Private.