שוילי, שלמה

בן שמחה ויעקב. נולד בשנת תרס"ט (1909) בטיפליס, גרוזיה. בשנת 1923 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה השתקעה בירושלים ושלמה למד בבית הספר לבנים. אחר כך עבד בסלילת כבישים, חציבה ושמירה. ב-1936 הצטרף לארגון ה"הגנה". במקביל השתתף בהקמת להקת פולקלור גרוזינית ואף לקח חלק פעיל בה כמתופף וכרקדן מעולה. בקרב חבריו התבלט כאיש רעים טוב לב, עליז ויצר אווירת שמחה סביבו. לאחר פרוץ מאורעות הדמים בשנת תרצ"ו התגייס כנוטר ושירת בעיר העתיקה ובמשמר הרכבות. ב-21.7.1938 היה בתפקיד במחנה קידוח בחוף המערבי של ים המלח ליד עין פשחה. בהתקפת כנופיה ערבית מזויינת על פועלי המחנה נהרגו שלושה אנשים. שלמה נפצע קשה והובא לבית חולים בירושלים. הוא מת מפצעיו בכ"ג בתמוז תרצ"ח (22.7.1938) והובא למנוחות בהר הזיתים, הניח אישה בהיריון, בן, בת והורים. הבת שנולדה לאחר נפילתו נקראה על שמו – שלומית. על אבן סלע מאבני המקום, הנמצאת מעל בור הקידוח – מקום הירצחם, למרגלות מערות קומראן, נכתב על-ידי חברם משה עדקי שהיה אתם בשעה שהותקפו, והצליח להימלט: "פה נפלו אנשי ההגנה, שלמה שוילי, אברהם עבדי-צדק, חיים יוסלביץ, אברהם זלוקוביץ. הם עלו למצוא מים להחיות השממה 21.7.28".