שוייצר, שמואל (“צ’קיל”)

בן ירחמיאל וגניה. נולד ביום כ"ט בכסלותשי"ב (28.12.1951) ברמת גן. שמואל למד בבתי הספר היסודיים "שילה" ו"יהלם" ברמת גן וסיים את לימודיו בבית הספר התיכון-מקצועי "אורט טכניקום" בגבעתיים. הוא היה חבר בתנועת "הצופים" בשבט "ערבה", תחילה כחניך ואחר כך כמדריך בקבוצת "יפתח". הוא היה אחד מהחבר'ה, מקובל על כולם וחביב עליהם. עם חניכיו נטל חלק בפעולות רבות של מחנאות וטיולים ודאג להם כאילו היו ילדיו. שמואל אהב מאוד את ירושלים ובכל הזדמנות היה עולה אליה ומטייל ברחובותיה ובסימטאותיה עד שהכיר כל בניין, כל עיקול וכל רחוב. הוא אהב לקרוא ספרים ואף ניחן בכישרון ציור. שמואל התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1970 והתנדב לשרת ביחידת הקומנדו הימי של חיל הים. הוא סיים בהצלחה קורס צניחה וקורס צלילה והיה ללוחם מן השורה. הוא השתתף באימונים ובפעולות ומילא את המוטל עליו בכישרון ובנאמנות. ביום כ"א בשבט תשל"ג (24.1.1973), נפל סמל ראשון שמואל בעת מילוי תפקידו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית שאול. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "שמואל היה בין לוחמינו המנוסים והמובחרים. שאפתן היה במילוי משימות והציב לעצמו אתגרים אישיים אשר היו מעל ומעבר לדרישות הרגילות. הייתה בו דבקות במשימה ולא הייתה משימה שנרתע מלבצעה בשלוות נפש וקור רוח. אהבת חיים ומסירות נפש הן שאפיינוהו. היה בין הדמויות האהובות ביחידה בה שירת מאז הוסמך כלוחם והיה אהוב על כל חבריו הלוחמים". יצא ספר לזכרו, בשם "שמואליק – צ'קיל".