שוחט (שכטמן), רן
רן, בן שמחה וצבי, ממשפחת מייסדי פתח-תקוה, נולד ביום ח' בתמוז תש"ג (11.7.1943) בפתח-תקוה. הוא למד בבית-הספר פיק"א בעיר ואחרי-כן השתלם בבית-הספר התיכון מקצועי "אורט" בתל-אביב, במגמה של אלקטרוניקה. בבית הוריו חינכוהו להוקיר את חיי העבודה, את היושר ואת הצניעות. כך עוצבה דמותו וכך הכירוהו חבריו – אדם ישר, צנוע, חרוץ ומסביר פנים לכל, שמצב רוחו טוב תמיד. הוא היה איש רעים וידידים רבים היו לו, שקשר עמם קשרים עמוקים, ולא הסתפק בהיכרות שטחית. מיושב היה בדעתו ונבון. הוא היה בעל נפש רגישה וחוש אסתטי, אהב להתבונן בנופים וליהנות ממראה עיניו, ואף הרבה לבקר בתערוכות ציורים ולהאזין למוסיקה קלאסית. רן גויס לצה"ל בתחילת מאי 1961 והוצב לחיל האוויר. לאחר הטירונות השתלם בקורס לטכנאי ציוד קשר. ביחידתו נחשב חייל ממושמע, טכנאי טוב ועובד מסור לתפקידו. כתב עליו מפקדו בחוות-דעת: "יש לו רצון עז להתגבר על בעיות שמתעוררות בעבודתו. הוא נוח לחבריו, שקט ומנומס. הוא למד במהירות את החלק המעשי של המקצוע, יעיל בעבודתו ושומר על רכוש הצבא". בתעודת השחרור שלו מהשירות הצבאי הסדיר כתב מפקדו: "הוא בעל אופי שקט, מסור, בעל יזמה וטכנאי עצמאי". לאחר ששוחרר הוצב לחיל השריון, השתלם בקורס קשרי שריון, והיה בו חניך מצטיין. הוא היה בן טוב להוריו, בעל מסור ונאמן לאשתו מאירה ואב אוהב את בנו הקטן רועי, שהקדיש לו הרבה מזמנו, שיחק עמו וקרא באוזניו סיפורים, ערב-ערב לפני לכתו לישון. לאחר השחרור פתח לו בפתח-תקוה חנות למכשירי חשמל וטלוויזיה. לאחר שנים אחדות עקר עם משפחתו לערד וניהל עם אביו את מלון "נוף ערד". הוא הצטיין במעשיו וזכה לשבחים רבים על חריצותו ועל הבנתו הרבה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני, שם השתתף בקרבות בציר הצפוני, בתפקיד טכנאי קשר בזחל"ם הפיקוד של הגדוד. לאחר ארבעה ימי לחימה קשה ביותר, ובהם קרבות פנים-אל-פנים, התארגן הגדוד ללינת לילה. לפתע נודע, כי משאית אספקה נכנסה למארב של חיילי קומנדו מצרים, וכי אלה מתכוננים לתקוף גם את הגדוד. החיילים נערכו לסריקה ולמרדף. בשעות הבוקר המוקדמות של יום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) בצומת קנטרה-בלוזה, פגע פגז בזחל"ם שלו ורן נהרג במקום. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בערד. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רן ז"ל הסתער בזחל"ם קדימה, יחד עם הסמג"ד והפלוגה שאתם, חיסלו 53 חיילים של הקומנדו המצרי, מתוך ה60- שהיו שם, דבר שגרם במישרין לצמצום פעילות הקומנדו המצרי לאחר מכן. אין מלים בפי לתאר את רן, את תכונותיו, את מעשיו ואת פועלו. קצרה היריעה, אך עוד יסופר וידובר במעשיהם של רן וחבריו באותו קרב. זכרו של רן היקר יהא תמיד חקוק עמנו". חברת "אגד" הוציאה לאור חוברת לזכר בני משפחות החברים נפלו במלחמה, ורן בתוכם
