שוורצמן, ארנון
בן אברהם ז"ל ויוספה. נולד ביום כ"א באדר תשט"ו (15.3.1955) בהדר רמתיים. כשהיה בן ארבע, עברה המשפחה לקבוצת דברת שבעמק יזרעאל, ושם למד ארנון חמש שנים בבית הספר היסודי. המשפחה העתיקה שנית את מגוריה והשתלבה היטב בקיבוץ כפר הנשיא שבגליל העליון. בשני המשקים לא התקשה ארנון למצוא את מקומו בחברת הנוער ובבית הספר, אף כי מטבעו היה נער ביישן, שקט וצנוע. את לימודיו התיכוניים, במגמה ריאלית-ביולוגית, עשה ארנון בבית הספר המשותף שבכפר בלום. הוא עשה חיל רב בלימודיו. התעניין בתחומים רבים, וככל שעשה, עשה באהבה ובמסירות. הרבה לקרוא ולכתוב. ניגן בכינור ובגיטרה. נהג ללוות את חבריו בשירתם, מנגן בכלי. העבודה החביבה עליו ביותר במשק היתה טיפול בצאן, בדיר, ובמרעה, בחיק הטבע. בתום לימודיו ב'תיכון' לא הלך ארנון ישר לצבא, הוא החליט תחילה למלא את חובתו לחברה ולתנועה שבמסגרתה פעל – 'הנוער העובד והלומד'. עשה שנת שירות מטעם התנועה בירושלים ועסק בהדרכה בשכונת מצוקה ובחינוך נוער שוליים. מאז נקשרה נפשו אל העיר ירושלים, והוא ביקש לשוב אליה ולהשתכן בה. בנובמבר 1974 גויס ארנון לצה"ל. בשל מחלה מנעוריו נקבע לו פרופיל בריאותי נמוך. ארנון מחה במכתב נגד קביעה זו, שמנעה ממנו לבחור באחת מיחידות היוקרה בצבא. אף על פי כן, הוצב, לשמחתו, ליחידת חיל הצנחנים, והודות לדביקותו במטרה עמד בדרישות הטירונות הקשה. גם קורס צניחה עבר בהצלחה. עתה נשלח לקורס מ"כים ועלה לדרגת רב"ט. הוא הומלץ לעבור קורס קציני חי"ר. גם קורס זה סיים בציון גבוה ביותר והוכרז כחניך מצטיין מחלקתי. דרגתו הצבאית מעתה: סגן משנה. בעת שירותו הצבאי בלט ארנון בענוותו ואת מרותו על פקודיו הטיל בכוח אישיותו והדוגמה האישית שגילה. מפקדיו רחשו לו כבוד, וחניכיו אהבוהו. אמיץ לב היה וחייל מעולה. אם כי בנפשו פנימה זר היה לו כל ביטוי של אלימות, בתום שירות החובה נענה למפקדיו והסכים לשרת שנה נוספת בשירות הקבע, תחילה בדרגת סגן. שעת המבחן הגורלית באה לארנון עם תחילת מבצע ליטני לביעור קני המחבלים בדרום לבנון. ביום י' באדר ב' תשל"ח (19.3.1978) – נקלע עם פלוגתו לקרבת כפר קנא. שבו התבצרו מחבלים רבים. מדווח מפקד הגדוד: "חמישה מחבלים, אשר אש הטנקים שלנו ריתקה אותם לקרקע, שכבו בינות לעצים ומאחורי טרסה נמוכה. בשעה שכוח החוד של הפלוגה התקדם וחצה בדרכו טרסת אבנים. הם פתחו עליו באש, ושלושה לוחמים נפצעו. ארנון, שהיה בחוליה מאחור, זיהה את מקורות האש, כיון לשם את אש שאר החיילים ולקח אתו חוליה שנייה כזו לבצע איגוף משמאל ולהגיע למקום שהיית המחבלים. הוא הגיע לטרסת האבנים וכשהתרומם מעליה, נפגע ונפל". ארנון הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבכפר הנשיא. השאיר אחריו אם ואב (שנפטר משברון לב שלושה שבועות לאחר נפילת בנו), אח ואחות. המשפחה הוציאה לזכרו חוברת זיכרון בשם 'ארנון'.
