שוורץ, כתריאל

בן מאשה ואנשל, נולד ביום ל' באב תשכ"ב (29.8.1962) במושב צפריה שליד ראשון לציון. החיים במושב השאירו בכתריאל את רישומם. הוא אהב את החי והטבע, ואת העבודה בשדה. את לימודיו התחיל כתריאל בבית-הספר במושב, ולמד בו בכיתות א' וב'. לאחר מכן, עבר ללמוד בבית-הספר "מעלות" בבני-ברק. אהב לארח בביתו חברים מבית-הספר, לימד אותם נהיגה בטרקטור, רכיבה על סוסים ועבודה בשדה. מלא חיים היה כתריאל, והדביק בשמחת-החיים שבו את חבריו. הוא אהב את הכדור, וידע לשחק בו בענפי ספורט שונים: כדורגל, כדורסל, טניס-שולחן. כתריאל השתייך לתנועת "בני עקיבא" ולארגון הספורט הדתי "אליצור". לאחר שסיים את לימודיו היסודיים, למד בישיבה התיכונית של "בני עקיבא" בנתניה. שם התבלט בכשרונותיו, הצטיין בלימודיו והתגלה כצעיר בעל כושר מנהיגות. הרבה להתעניין במקצוע המחשב, וקרא ספרות מקצועית בנושא זה. כתריאל היה הרוח החיה בכיתה, חביב על מוריו וחבריו, מבריק בשיחה, מעורה בחיי הפנימייה של הישיבה, אחראי, מוכן תמיד לבצע משימות שהוטלו עליו, בחיוך ובעינים קורנות, וזכה בתעודות הערכה רבות בתחומים לימודיים, חברתיים וספורטיביים. עם סיום לימודיו התיכוניים התגייס כתריאל לצה"ל, באוגוסט 1980. שירת בחיל-השריון, עבר אימוני טירונות, הצטיין כצלף ונשלח לקורס מ"כים. במרס 1981, הועלה כתריאל לדרגת רב"ט. כעבור ארבעה חודשים, עלה לדרגת סמל ונשלח לקורס קצינים. טקס הגמר של הקורס התקיים במרס 1982, וכתריאל נבחר לבצע בתצוגת-האש את הירי בתותח ה"מרכבה", בפני קהל המוזמנים, הורים ומפקדי צה"ל. כתריאל עלה לדרגת סג"ם, והוצב כמ"מ בגדוד טנקי "מרכבה". בתפקידו כמפקד מחלקה, נהג כתריאל בחייליו כאב בוגר, דאג לצורכיהם והתעניין בבעיותיהם. בהיערכות לקראת מלחמת שלום הגליל בחר בו מפקד גדודו כקצין שינוע עם פלוגת חי"ר בשדירה גדודית, אחרי הכוח המוביל את החטיבה. מפקד הגדוד הסביר את בחירתו בכתריאל: "הוא רציני, מבין עניין". ביום ט"ו בסיוון תשמ"ב (6.6.1982), יומה הראשון של המלחמה, כשהתקדם הגדוד ליד העיר צור, נהרג כתריאל מירי צלף. בן 19 שנים הוא היה במותו. כתריאל הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקריית שאול בתל-אביב. הוא השאיר אחריו הורים ואחות. מפקד פלוגתו סיפר עליו: "הוא הצטיין בשקט נפשי. החלטותיו היו בוגרות, התנהגותו – מופתית. אף פעם לא נראה כועס. האיש פשוט לא צעק. ידע להסביר שיקוליו בשקט ובהגיון. היה נעים לשוחח עמו, להתייעץ עמו. היה טוב-לב, נדיב, מוכן תמיד לעזור ולחלק את מה שהיה לו". משפחתו הוציאה לזכרו ספר, והקימה קרן מלגות להנצחתו. אולפנת "צפירה" הקדישה את אולם הקריאה בספריה לזכרו. חברי מושב צפריה הקימו את "בית כתריאל ואהרן" – בית עם ומועדון פעיל לזכרם של בני המושב שנפלו במערכות ישראל.