שוורץ, יעקב

בן בלה ואריה ליב. נולד בשנת תר"ן (1890) בזכרון יעקב. ילדותו ובחרותו עברו עליו במושבה כשהוא משלב יחדיו לימודים ועבודת האדמה בעזרה למשפחתו. בשלהי שנת 1911, כאשר מדינות הבלקן ניסו לפרוק מעליהן את עולה של תורכיה, התגייסו לצבא התורכי ששה צעירים מצעירי המושבה, ויעקב ביניהם. הם לא היו היחידים. רבים מצעירים היישוב התנדבו אותה שעה לצבא התורכי שכן האמינו כי לאחר שהוכרזה חוקה חדשה ("חוריה") שבישרה על חופש ושיוויון לכל תושבי האימפריה העות'מנית, עליהם להוכיח כי אכן ראויים הם לשוויון זכויות וחובות עם שאר האזרחים. רק מתי-מעט ממתנדבים אלה חזרו בשלום משדות הקטל בבלקנים. לאחר אימונים מפרכים, רעב והשפלות הגיעו שניים מצעירים אלה, יצחק הלפרין ויעקב לחזית המלחמה נגד הבולגרים והוצבו בחפריות הקדמיות. יצחק, שנגן בחצוצרה, התנדב אמנם לשרת כנגן תזמורת צבאית, אך נשלח לחזית. במהלך הקרב נפצע יצחק מרסיסי פגז תותח ואילו יעקב פגע בכדור בחזהו. הוא עוד הספיק לפלוט שלוש מילים מקוטעות: "יצחק שלום ב-ב-ית" ומת. יום מותו ומקום קבורתו לא נודעו. על נפילתו מסופר בספר "הבלקן הבוער" מאת אריה סמסונוב.