שוורץ, יוסף

בן אסתר ויהונתן. יוסף נולד בי"ז בתשרי תרפ"ט (1.10.1928) בהונגריה. יוסף היה בן שנתיים בלבד כשמתה עליו אמו, ואחיותיו הן שגידלוהו. עם פלישת הנאצים להונגריה, והוא בן שתים-עשרה שנים בלבד, הוברח ליוגוסלביה במסגרת הסתרת נוער יהודי. ביוגוסלביה הצטרף יוסף לפלוגות הפרטיזנים שפעלו ביערות ושימש נער מבריח ושליח. בשנת 1946, כשהיה בן שבע-עשרה, עלה יוסף ארצה באניית המעפילים "הגנה". בנמל חיפה נתפס על ידי הבריטים ונכלא במחנה עתלית. יוסף וחמישה מחבריו פרצו את גדר הכלא וברחו משם לקיבוץ בית אורן. יוסף השתתף במלחמת העצמאות בחטיבת הראל והיה בין פורצי שער ציון שיצרו את הקשר הראשון עם מגני הרובע היהודי בירושלים. אחר כך התגייס לחטיבת הנגב ונלחם באום-רשרש על שחרור אילת. בשנת 1949 הגיע לנס ציונה, וכאן החל הרומן שלו עם המושבה שכה אהב. כאן פגש את סוניה שהייתה לרעייתו, כאן נולד בנו משה וכאן הקים בית לתפארת. לאחר שעבד עשרים שנה כנהג ב"פריתז", התפטר יוסף מעבודתו והחל לעבוד כקצין ביטחון במועצה המקומית. הוא היה בין מקימי המשמר האזרחי במושבה והפך את הסניף המקומי לתפארת המחוז כולו. בשנת 1974 התגייס יוסף למשטרה. הוא מילא תפקידים שונים כמו מרכז ועדות מל"ח ופס"ח והקים את הסניף לבטיחות בדרכים ולמניעת תאונות. ליוסף, יוסקה בפי חבריו, היו עיסוקים רבים. אך למרות זאת פעל רבות לגיוס הנוער במושבה וגם עסק בהתנדבות למען קשישים. יוסף תמיד היה בתהליכי עשייה ולכן היה אהוב על כולם. מפקח יוסף נפל בעת שירותו בכ"ד בשבט תשמ"ו (5.1.1986). בן חמישים ושמונה היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנס ציונה