בן דולי ויצחק. נולד ביום ל' בכסלו תשל"ח (10.12.1977) באור עקיבא, אח צעיר לקרול, שנולדה מנישואיה הראשונים של דולי לאליאס ברגר, אשר נפל במלחמת יום הכיפורים. דולי נישאה ליצחק שוורץ, חברו הטוב של בעלה, והשניים הביאו לעולם את אושרי, שני וחני. דולי ויצחק קראו לאושרי בשמו, כביטוי למשאלה שיסב אושר בחייו ואכן, אושרי, הילד והנער הרבה לגרום לסובבים אותו לחייך ולצחוק. לראשונה הגיע אושרי לגן בגיל שלוש, כי עד אז ביכרה אמו, שדאגה לו, לטפל בו בכוחות עצמה בבית. את לימודיו החל אושרי בבית-הספר היסודי רוטשילד באור עקיבא והמשיכם בחטיבת-הביניים שרת בעיר. בכיתה ח' נחגגה לאושרי חגיגת בר-מצווה רבת משתתפים, קרובי משפחה וחברים, שחגגו עם אושרי ברוב שמחה. בעת לימודיו בתיכון הצטרף אושרי לבית-הספר תחכמוני בחדרה, שם סיים את לימודיו במגמת שרטוט. בתיכון יצא שמו של אושרי כ"מסמר הכיתה" וחברים רבים התקבצו סביבו בשל שמחת החיים שהקרין והיותו חבר נאמן האוהב לעזור לזולת. עם חברים אלה אהב אושרי לצאת ולבלות. מחנכו של אושרי משנות התיכון כותב: "האופי החייכני שלך שבה כל לב וחוש ההומור שלך גרם לרבים להתגלגל מצחוק. התנועות המיוחדות לך לא השאירו צופים אדישים למראה משחקך על הבמה. בשיעורים היו לך הברקות וגילית בקיאות והתעניינות בשטחים שאהבת. כשנזרקה שאלה בנושאים כללים שאינם נלמדים ישירות בכיתה, הקשורים בידע אישי, אתה היית פוטנציאל למתן התשובה. בטיולים גילית התעניינות בסביבה: חי, צומח, נוף. וכמובן לא חסרו הערותיך שלפעמים היו כמשב רוח רענן. תמיד נראית במרכז החבורה, פעיל וערני, לא התחמקת מעזרה לחבר שביקש סיוע, במסלול ההליכה, בנשיאת תרמיל וכו'." אושרי נהנה מאוד מהעיסוק בתחומי הספורט השונים. הוא הרבה לשחק כדורגל וכדורסל ובמיוחד אהב ספורט שרמת הריגוש הכרוכה בו היתה גבוהה יותר, כגון: גלישה, צלילה, צניחה. בזמנו הפנוי מיהר אושרי לבלות בים, לשחות ולגלוש. אושרי היה אח נערץ על-ידי שתי אחיותיו הקטנות ממנו שני וחני, הוא אהב לשחק איתן ולעזור להן בשיעורי הבית. בתום לימודיו התיכוניים, סייע אושרי לדודיו בעבודתם במגרשי הגולף בקיסריה. טרם גיוסו נסע אושרי עם חבריו לנופש של כיף באילת ועם אביו טס לטיול שורשים ברומניה. בנובמבר 1995 התגייס אושרי לצה"ל והוא מלא מוטיבציה, והוצב בחטיבת גולני. למרות מבנה גופו הצנום, היה נחוש בדעתו לסיים את המסלול הקרבי ואכן עמד באתגר והשתלב במהירות במסגרת הצבאית. עבר את הקורסים השונים ובמהלך שירותו אף סיים קורס סמלים בהצטיינות. אושרי היה חייל מצטיין, מקובל ואהוב על מפקדיו וחבריו למחלקה. במהלך שירותו הרבה להתקשר הביתה בקביעות כדי להסיר דאגה מלב בני משפחתו. את עתידו ראה אושרי כקצין בצה"ל או כמאבטח אישים באזרחות. אושרי נפל בקרב בלבנון ביום כ"ה באב תשנ"ז (28.8.1997) כתוצאה משריפה שפרצה במהלך פעילות מבצעית בגזרה המזרחית של אזור הביטחון בדרום לבנון. בן תשע-עשרה וחצי היה בנופלו. עימו נפלו: סמ"ר זריף אורן, סמ"ר שוקרון רועי, סמל שמעון ידג וסמל קסהון שמטו. אושרי הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין באור עקיבא. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמ"ר. הותיר אחריו הורים, שלוש אחיות וקרובי משפחה רבים, המומים וכואבים. משפחתו הנציחה את זכרו בערב שנערך באור עקיבא, בחוברת ובה תמונות ודברי המשפחה והחברים ובאנדרטה בצפון הארץ, המנציחה את אושרי ואת ארבעת הלוחמים שנפלו עימו. כותב מג"ד הגדוד שבו שירת אושרי: "אושרי היה חייל למופת, מלא מרץ ושמחת חיים, חייכן ומסור, דמות אהובה בקרב מפקדי וחיילי הפלוגה הרובאית. במהלך ההיתקלות, הפגין קור-רוח ואומץ לב וסייע בחיסולן של שתי חוליות מחבלים. כשפרצה הדליקה, חילץ לאחור עם יתר חבריו לעמדה, אולם כוחותיו לא עמדו לו מול העשן והאש העזה. אין מלים בפי להביע את עומק הצער והכאב אותם אני חש על אובדנו של אושרי. השכול והכאב מלווים אתכם שנים ארוכות ותרומתכם לביטחונה של מדינת ישראל ראויה להערכה. היו גאים בבנכם אושרי, שהיה הילד של המשפחה ועם זאת לוחם מעולה בפלוגה."
