שוהם, יגאל

בן בתיה וחיים, נולד ביום כ"ה באלול תרפ"ח (10.9.1928) במושב עין גנים שליד פתח תקווה. מנעוריו אהב את עבודת האדמה, כי חונך וגודל בבית איכרים, אך ידע למזג תורה ועבודה. וכך, תוך כדי עזרה במשק, סיים בית-ספר יסודי ואת גימנסיה "אחד-העם" בפתח תקווה. היה בעל אופי שקט, צנוע, וחבריו אהבוהו והעריצוהו. בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה" וכבן 17 התגייס לנוטרות. משפרצה מלחמת-העצמאות בארץ לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ לשתי מדינות, התגייס גיוס מלא, שירת בחטיבת "אלכסנדרוני" וסיים קורס מ"כים בנתניה. יגאל בחר להצטרף לגדוד קרבי במקום להישאר בבסיס כמדריך. הוא לחם בקרבות כפר סבא וקלקיליה. ומשם עם כניסת הלגיון הערבי למלחמה החמיר מצבה של ירושלים והדרך אליה נותקה על-ידי מערך הלגיון בלטרון. לפריצת הדרך תוכנן מבצע "בן-נון א'". גדודו תיגבר את חטיבה 7 למבצע זה והוטל עליו לכבוש את לטרון. הגדוד נתקל בכוחות אויב עדיפים ונאלץ לסגת. בקרב הנסיגה הקשה נפל, ביום י"ז באייר תש"ח (26.5.1948). ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.