שוארצקכל, משה

בן פרידל ואברהם, נולד ביום ה' בשבט תרפ"ו (20.1.1926) בעיר וורמס, גרמניה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1933 והתיישבה בתל- אביב. משה סיים את בית-הספר היסודי "ביאליק" בהצטיינות, החל לעבוד כפקיד בחברת "בריטיש תומפסון" וחזר כעבור שלוש שנים ללימודים עד שעמד בבחינות-הבגרות הלונדוניות. אחרי שקיבל את תעודת-הבגרות עבד אצל מהנדס-רדיו, אך המשיך ללמוד ולהשתלם בכתב במקצוע זה שהיה אהוב עליו, בעזרת החברה האנגלית "בריטיש אינסטיטיוטס אוף רדיו אינז'ינירס", ובערבים למד הנדסת-בניין בבית-הספר המקצועי "מונטיפיורי". הוא התמסר ללימודי ההנדסה וגם לימד אחרים, והיה אמור לצאת לחוץ-לארץ להשתלמות בהנדסת מכונות. היה אדם צמא- דעת, מחונן בחוש הומור, חברותי ביותר, אך חש במלוא הרצינות את צורך השעה ואת האחריות המוטלת על צעירי ישראל. בשנת 1947 נסע לירושלים למסור את בחינת-הגמר לתואר מהנדס-רדיו באנגליה, על-ידי מכתבים. משה היה פעיל ב"הגנה" משנת 1943, והיה אחד המפקדים הוותיקים, למרות גילו הצעיר. כשקיבל מקרוביו באמריקה את התעודות המאפשרות לו להגיע לשם ולהשתלם בלימודיו סירב לנסוע בגלל המצב הביטחוני החמור ששרר אז בארץ. מיד עם פרוץ מלחמת-העצמאות, בעקבות החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ, התגייס גיוס מלא ושירת בחטיבת "גבעתי". ביום א' בטבת תש"ח (14.12.1947) יצאה מפתח תקווה שיירה בת שבע מכוניות, ובה 48 אנשי תגבורת לבן שמן. כדי להפתיע, נסעה השיירה לא בדרך הרגילה, אלא דרך מגדל צדק ובית-נבאללה. השיירה הצליחה להתקדם למרות אש שנורתה עליה ממספר מקומות ותקלות שאירעו לכלי הרכב. בהגיעה למחנות הצבא בבית- נבאללה נפתחה עליה אש כבדה על-ידי יחידה של הלגיון הערבי שהיתה במקום. בקרב זה נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. זכרו הועלה בחוברת "איך נפלו גיבורים", לזכר הנופלים בהגנת בן שמן.