שוארצנברג, יוסף

בן מאיר ושרה. נולד ביום ג' בניסן תש"ה (17.3.1945) בהרצליה. ימי-ילדותו עברו על יוסף מתוך דוחק רב והמשפחה התפרנסה מפרי גינה קטנה של הבית שבו גרו. לכן היה נאלץ לצאת לחפש תעסוקה כלשהי אחרי שחזר מיום לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם י"ח ברנר. הוא רצה לבוא לעזרת הוריו תמיד ורצון זה לא נתן לו מנוח עד יומו האחרון. מתנתו האחרונה להוריו היו רהיטי- הפאר שנשארו אחריו בביתם. צעיר שקט היה שהירבה בפעילות ספורטיבית ובעיקר בשחייה ובכדורגל. אבל הוא גם עסק בתחביב שלבסוף היה לו למקצוע – האלקטרוניקה. את המקצוע הטכני הזה למד בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם מכס פיין, אחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי, שבו סיים את לימודיו בהצטיינות. את השלב הבא בחייו תיכנן יוסף לעשות בטכניון העברי בחיפה אלא, לדעתו, חובתו היתה להשלים את שירותו הסדיר. אפשרויות שונות עמדו בפניו לבחירה בעתידו הצבאי אך הוא בחר בהתנדבות לצנחנים מפני שלא נסוג מכל קושי ומכל אתגר קשה. באוגוסט 1963 גויס לצה"ל. כטכנאי קשר שירת יוסף ביחידת הצנחנים ושעה שהשתחרר מהשירות הצבאי היו לפניו שתי מטרות: א. עזרה להוריו בפרנסתם; ב. חסכון לקראת לימודיו בעתיד בטכניון. מזמן לזמן היה נקרא למילואים ואף לפני מלחמת ששת הימים היה כן. יוסף התנהג למופת אף בזמן היותו פצוע כל זמן שהיה בהכרה. אך ביום השלישי לקרבות, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), נפל בקרב שנערך בפתח מוסיאון רוקפלר בירושלים הבירה והוא אז מבצע תיקון של מכשיר קשר. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר "מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הוקדש עמוד לתולדותיו ולתיאור קרבו האחרון.