שוארץ, שמואל (שמולי)

בן רחל וצבי, נולד בשנת 1925 בעיר שטוראליה אויחלי אשר בהונגריה. למד בחדר עד גיל 15 ואחר-כך למד חייטות ועבד במקצועו. בשנת 1944 נשלח יחד עם המשפחה למחנה-ההשמדה אושוויץ, בו עבר את כל מדורי הגיהינום הנאצי עד ששוחרר על-ידי הרוסים. כדי לנקום את נקמת אחיו היהודים שנרצחו בידי הגרמנים, התגייס לצבא האדום ושירת בשטח הכיבוש בגרמניה. כעבור זמן קצר חזר לעיירתו ומצא שם את שני אחיו שניצלו אף הם. בסוף שנת 1945 הצטרף למפלגה הקומוניסטית ההונגרית, וזאת כדי לנקום בפשיסטים שהכיר. שמואל לא מצא את מקומו בין הקומוניסטים וכעבור חודשים מספר התקרב לרעיון הציוני והחליט לעלות לארץ-ישראל. בדרכי עלייה ב' הגיע לגרמניה והצטרף לגרעין הקיבוצי הדתי של "בני-עקיבא" – "התקווה". עלה ארצה באונייה "יציאת אירופה תש"ז" ("אקסודוס"), שהבריטים הכריחוה לחזור לגרמניה, והיה בין הלוחמים בעוז על סיפונה נגד החיילים והמלחים הבריטיים. כעבור שנה, ב-1948, עלה שנית והפעם באופן לגלי באונייה "טרנסילבניה". מיד עם בואו הצטרף לגרעין שלו שהתאחד בינתיים עם גרעין "אחדות" וקיים מחנה-עבודה בראשון לציון. עם תחילת מלחמת-העצמאות, כשהחל הגיוס לצבא, הועבר כתגבורת לשדה אליהו ועסק שם בביצורים. אולם לא פעם אמר לחבריו: "איני יכול לסבול כי בחורים נופלים יום-יום בקרבות ואנו יושבים בעורף", ודרש לתת לו להתגייס כחבר הקבוצה. אחרי שדחוהו מטעמים שונים עזב את הקבוצה, התגייס וכעבור ימים מספר נשלח לירושלים הנצורה ושירת בחטיבת ירושלים. ביום 17.8.1948 השתתף בכיבוש משלט ליד ארמון הנציב, אך הכוח התוקף נהדף משם בהתקפת-נגד של האויב. בקרב זה נפצע בשעה שזחל לעברו השני של הכביש, וכעבור יומיים, ביום י"ד באב תש"ח (19.8.1948), נפטר מפצעיו. נקבר בשייח'- באדר א'. ביום י"ז באלול תש"י (30.8.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.