שוארץ, רינה

בת גלה וחיים, נולדה בחודש אדר תרפ"ח (מרס 1928) בעיר סניק, גליציה ועלתה לארץ בשנת 1939. רינה למדה בחווה חקלאית לבנות בירושלים ולאחר-מכן בבית-הספר לאחיות ב"הדסה". לאחר שסיימה את לימודיה היתה אחות מוסמכת. גישתה הלבבית לחולים תוך מאור-פנים ונועם-הליכות הקלה על סבלם והם חיבבו אותה מאוד. בתקופת מלחמת-העולם השנייה התנדבה לצבא הבריטי ושירתה בחיל-העזר לנשיםcA.T.S).). בימי מלחמת-העצמאות עבדה במלוא המרץ ובמלוא המסירות והרשתה לעצמה רק חופשה בת שלושה ימים. כתום חופשתה זו, ביום ד' בניסן תש"ח (13.4.1948), חזרה עם שיירת אנשי-המדע, הרופאים ועובדי "הדסה", לעבודתה בבית-החולים על הר-הצופים. הדרך להר-הצופים עברה בשכונת שייח'-ג'ראח הערבית ועם פרוץ המלחמה התאפשרה התנועה להר בשיירות שאובטחו על-ידי הצבא הבריטי. בשעות הבוקר של 13.4.1948 יצאה שיירה להר-הצופים, לאחר שהבריטים הבטיחו כי הדרך פתוחה ובטוחה. השיירה נתקלה במארב ערבי בשכונת שייח'-ג'ראח ומאות ערבים המטירו עליה אש עזה. חלק מכלי הרכב הצליחו להיחלץ ולחזור, אך שני אוטובוסים, אמבולנס ומשוריין ליווי, נלכדו במארב. במשך שעות רבות לחמו אנשי השיירה וניסו למנוע התקרבות הערבים לכלי הרכב. אש שנורתה מעמדותינו בעיר ובהר-הצופים וכן משוריינים שנשלחו למקום לא הצליחו לסייע לשיירה. כוחות צבא בריטיים שהיו במקום לא התערבו ולא עשו דבר כדי לסייע, למרות הפניות אליהם. בשעות אחר-הצהריים הצליחו הערבים להעלות באש שני אוטובוסים על נוסעיהם. רק לפנות-ערב התערבו הבריטים וחילצו את הניצולים מכלי הרכב הלכודים. רינה היתה בין הנופלים והובאה למנוחת-עולמים בקבר- אחים בבית-הקברות בסנהדריה בירושלים