שוארץ, מנחם

בן חנה ובנימין, נולד בשנת 1924 בעיירה צ'וצ'ה, בחבל טרנסילבניה, רומניה וסיים לימודיו בבית-ספר עממי. היה חדור השקפה ציונית מנעוריו, מארגן בתנועת בית"ר ופעיל בה. בגיל צעיר סיגל לו את הלשון העברית וחלם על עלייה לארץ-ישראל. בתקופת מלחמת-העולם השנייה, כשסופח החבל להונגריה, הועבר למחנה-ריכוז. אחרי מפלת הגרמנים עבר לאוסטריה לשם הכשרה קיבוצית. היה מסגר במקצועו. מאוסטריה עבר לבלגיה להתכונן לעלייה. באותם הימים הזמין אותו דודו, שישב באורוגואי, לבוא אליו, אך הוא סירב. מנחם עלה באוניית-המעפילים "תיאודור הרצל" בשנת 1947. כשנה היה עצור בקפריסין. שם עבד כמדריך וכמורה לעברית. עם עלייתו התגייס בינואר 1948, כאשר צו הגיוס עדיין לא חל עליו. הוא צורף לפלוגה קרבית בחטיבת "אלכסנדרוני" ועימה ירד לנגב. בעת מבצע "חורב", נערך מבצע "חיסול" נגד "כיס פלוג'ה", שבו היתה נצורה חטיבה מצרית. ההתקפה נערכה על אגפו המזרחי של ה"כיס", באזור עיראק אל-מנשיה. כוחות "אלכסנדרוני" פרצו לכפר מדרום והשתלטו על חלקו, אך הסתערותם על התל שמצפון לכפר נהדפה. בינתיים התאוששו המצרים ותקפו נגד ואילצו את כוחותינו לסגת. חלק מהכוח נלכד בתוך הכפר. בקרב זה נפל, ביום כ"ו בכסלו תש"ט (28.12.1948). נקבר בפלוג'ה. כעבור זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.