שוארץ, ישראל
בן רבקה ושלום, נולד ביום כ"ז בניסן תרפ"ח (17.4.1928) בעיר רדאוץ, רומניה. בתקופת מלחמת-העולם השנייה היה כלוא במחנה-ריכוז בטרנסניסטריה ואחרי שלוש שנות עינויים שוחרר משם וחזר לרומניה, בה שהה עת קצרה עם שני אחיו בבתי- יתומים. כחבר תנועת "גורדוניה" עלה ארצה בשנת 1945 ונשלח תחילה למעלה החמישה. ישראל לא הסתפק בעבודה בלבד, ומתוך שאיפה ללימודים עבר למשק-הפועלות שבפתח תקווה. כאן מצא את מקומו. היה עלם ער ותוסס, עסק בעבודה ובלימודים ובשאלות החברה של קבוצתו – "היוגבים". עם תום שנת הלימודים יצא עם חבורתו לנגב ואחר-כך, כשיצאה החבורה לגזר, הלך יחד עימה לעבור הכשרה נוספת. במלחמת-העצמאות שירת בחטיבת "הראל" לחם כמלווה שיירות בדרך תל-אביב- ירושלים. ישראל נפל ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948) בשער הגיא, בשעת ליווי שיירה במהלך מבצע "הראל". הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית ענבים.