שוארץ, יונה (יונל)
יונה, בן שרה-רבקה ומשה, נולד בשנת תרפ"ז (1927) ברומניה, בכפר אטיה במחוז סאטמאר (טרנסילבניה). היה הבכור במשפחה מרובת ילדים, אביו כלכל את משפחתו בדוחק רב מאוד. גדל והתחנך בכפר הולדתו. בין שתי מלחמות העולם פעלה ברומניה רשת חינוך יהודית עצמאית, היצירה היהודית פרחה והתנועה הציונית תפסה מקום ניכר בחיי הנוער. ערב מלחמת העולם השנייה חיו במדינה כ-600,000 יהודים. אך כלכלתה הנחשלת של רומניה והיעדר היציבות הפנימית היוו קרקע פורייה לצמיחת תנועות ימניות לאומניות ולפריחת האנטישמיות. היהודים הואשמו באחריות לאסונות שפקדו את העם הרומני וסבלו מרדיפות, הגבלות והתפרצויות אלימות. בימי משטר הרודנות של המלך קרול השני, מפברואר 1938 ועד ספטמבר 1940, הוצאו היהודים בהדרגה מכל תחומי הפעילות והעיסוק. עם פלישת הגרמנים לברית המועצות, ביוני 1941, הצטרפו אליהם הרומנים בעלי בריתם, בשאיפה להחזיר לעצמם את השטחים שנלקחו מהם. באותה תקופה גורשו כ-40,000 יהודים שהתגוררו בכפרים ועיירות מבתיהם, חלקם הועברו למחנות מעצר ורבים היו למקרי סעד. ביוני 1941 הוחל ברציחתם של יהודי בסראביה ובוקובינה. כ-160,000 יהודים נרצחו בסיועה של האוכלוסייה המקומית – רומנים ואוקראינים. במחצית ספטמבר 1941 גורשו כ-150,000 יהודים לאזור טרנסניסטריה – האזור שנמסר על ידי היטלר לרומניה בתמורה להשתתפותה במלחמה, ושהפך לעמק המוות עבור היהודים. עד תום המלחמה נספו כמחצית מיהודי רומניה. בתקופת השואה נלקחה כל משפחתו של יונה למחנה המוות אושוויץ, שם נספו מרביתם ורק שלושה שרדו – יונה ושניים מדודיו, אחיה של אמו. בהגיע יום השחרור היגרו דודיו של יונה לארצות הברית. הוא עצמו חזר לעיר הולדתו והצטרף לקבוצת צעירים יהודים שהתארגנה במטרה לעלות לארץ ישראל ללא סרטיפיקטים, באופן בלתי ליגלי. הם הצליחו להגיע לארץ בסוף 1946. כאן החל יונה לבנות את חייו החדשים. התגורר בתל יהודה שברמת גן, עבד ואף הכיר נערה ועמד להינשא לה. בפרוץ מלחמת העצמאות התגייס יונה לחטיבת "אלכסנדרוני" – חטיבה מספר 3 ב"הגנה". החל להתאמן בגדוד 33, שהתארגן בעיקר מקרב חברי החי"ש (חיל השדה) ביישובי גוש דן ונפות השרון. ביום א' באדר א' תש"ח (11.2.1948), בעת אימונים באזור אפעל – כפר אז"ר, הותקפה יחידתו של יונה על ידי ערבים שארבו בפרדס סמוך. בקרב שהתפתח הוא נהרג. בן עשרים ואחת בנפלו. יונה הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק. החלל הינו "נצר אחרון". חללי "נצר אחרון" הם ניצולי שואה שנותרו שריד אחרון ממשפחתם הגרעינית (הורים, אחים, אחיות, בנים ובנות), שחוו על בשרם את אֵימַת השואה בגטאות ו/או במחנות הריכוז וההשמדה ו/או במנוסה ובמסתור בשטחים שנכבשו ע"י הנאצים ו/או בלחימה לצד אנשי המחתרות או הפרטיזנים בשטחי הכיבוש הנאצי שעלו לארץ, בשנות מלחמת העולם השנייה או אחריה, לבשו מדים ונפלו במערכות ישראל.
